יוני. החודש השישי [6] בשנה.
היום ה - 1.6.07, וזה אומר:
- יש רק עוד 19 ימיי לימודים. זה עצוב.
החלק היותר עצוב זה: שזה כולל שבתות!
[ותאמינו לי, אני לא עובדת עליכם! עד שנהיתה לי תקופה טובה ורובה בצופים ובבית ספר [בלי קשר לציונים! למרות ה - 100 במתמטיקה! :] היא צריכה לעבור?! כי.. רק בזכות הבית ספר, יש לי את החברות הבאמת טובות שלי. וגם חשוב: יש לי אותו!]
- יש עוד חודש ו - 4 ימים למחנ"ק.
עוד חודש ו - 4 ימים יגיעו 5 ימים של הנאה בלי קץ.
5 ימים עם אנשים באמת כלכך כלכך מקסימים.
גיחה, יום פירוק, וואחד מבנה שכבה.
ואח"כ? נפרדים.
עד ה - 13.9.07 בערך. או משו בסביבות התאריך הזה.
ואז יהיו מדריכים חדשים, אנשים חדשים, רשג"ד[ית] או מלווה קורס חדשים ובעיקר: שם חדש. קורס רעם. אין יותר גדוד רעם, או שכבת רעם. זה יהיה באמת קורס!
ואני בטוחה בכמעט 100% שאני אבכה.
כי כמו שכולם אומרים [וזה באמת הוכיח את עצמו מאווד יפה] כיתה ח' היא הכיתה הכי טובה. אומנם אמרו את זה בקטע של צופים אבל זה נכון בכל המובנים.
מבחינת הצופים, אין מה לדבר. ים L ים, מלא אנשים חדשים ומקסימים שהכרתי, יום פירוק ומחנ"ק אחרון לפני חלוץ.
ומבחינת הבית ספר - ביסודי אין בכלל מה לדבר. בחטיבה מתחילים באמת!
כיתה ז' מנסים להיות יותר טובים מכולם ולהכיר כמה שיותר את המקום.
כיתה ט' ואילך צריך פשוט לשבת על התחת על היום ולחרוש. בגרויות, מגנים, מתכונות, הקבצות.
וכיתה ח'? זה מין מעבר שכזה. כבר מכירים את הבית ספר כמו את כף היד, ועוד לא צריך להתחיל באמת לחרוש.
בכל שום ספק, זאת הכיתה הכי טובה.
וחלק מהטוב שבה - הוא עשה.
- אני חושבת שזהו בעיקרון.
באמת כשחושבים על זה, צופים והחברים שלי [בית ספר] זה הדברים היותר חשובים כרגע.
ובאמת, זה מה שמעסיק אותי רוב הזמן.
אני כותבת על בית ספר [פה, בבלוג] בכל הזדמנות אפשרית נראה לי ועובדה שכמעט כל יום השם "רעם" מלווה בעוד כמה סימנים [כמו I *לב* רעם!] מעטר לי את יד שמאל בגאווה. [כרגע אם זה מעניין אתכם זה: i love רעם.]
אז נכון, היום ראיתי אותו 'רק' 5 פעמים.
אבל המשפט האחרון שלו עדיין מהדהד לי בראש.
'הלו ***י...'
יכול להיות ששייקה ויובלאלוש צודקות, וזאת אחותו. ואני כל הזמן משכנעת את עצמי שאחרי המשפט הזה הוא אמר "אפשר את אבא?".
ואולי זה כן קרה? הלוואי.
-
אני מוצאת את עצמי חושבת ו/או כותבת עליו כ"כ הרבה עד כדי.. מה?!
עד כדי התאהבות?!
לאלאלאלאלא.
אני גם ככה הולכת לא לראות אותו חודשיים +,
ואח"כ גם לעבור מבואה. אז בכלל!
למרות שאני כבר התחלתי להתחנן לאלוהים שאם הוא יהיה במחנ"ק [שזה אומר שאני אהיה איתו 5 ימים רצופים!] זאת תהיה המתנה הכי גדולה שאני יכולה לקבל.
אני אקבל אותה?!
תגידי לו
אוהד חיטמן.
תגידי לו שזה נגמר,
תגידי לו שאת עוזבת.
תאמרי לו שהלב אמר,
שכבר הגיעה השלכת.
למרות שהוא אוהב אותך,
תגידי לו שלא יבטח,
את לא עוזבת בגללו,
זה בגללך, תגידי לו.
תגידי לו שבלילות
יותר מדי את לא נרדמת,
ואז, במקום המציאות
תגידי לו שאת חולמת.
למרות שטוב שהוא נמצא,
תגידי לו שאת רוצה,
לדעת להגיד לו לא,
זה בגללך, תגידי לו.
ואת שוב רואה שזה לא פשוט
להקשיב למחשבות שלך,
את אולי טועה,
ואולי הוא לא יסלח,
תגידי לו שלא יחשוב שאת מלאך.
תגידי לו שזה לא זה,
תגידי שאת משקרת.
אם הוא ייקח את זה קשה,
תגידי שאת מצטערת.
למרות שאת עצמך עושה,
תגידי שאת מנסה,
ואפשר לומר למזלו,
זה בגללך, תגידי לו.
ואת שוב רואה...
למרות שאת עצמך עושה,
תגידי שאת מנסה,
ואפשר לומר למזלו,
זה בגללך, תגידי לו.
-
אני לא יודעת למה, אבל יש לי מין משיכה מוזרה עכשיו לשמוע את השיר הזה בלופים אין סופיים.
הוא עושה לי משו שמה בפנים.
לא יודעת מה. אבל הוא עושה.
**גאד, יש לי חשק כ"כ עז לבכות.**
מקווה לטוב ושמה שצריך לקרות - יקרה,
אוהבת המון!,
**וואי, זה היה ב - 15.3.06. אמאל'ה!**
רונלירונה! ;)
עריכה - פעם חשבתם על זה?
בחיים לא יהיה יותר "מאי 2007".
אלא אם יתחילו את הספירה מחדש,
או הזמן יחזור אחורה.
ודיי סביר שאף אחד מהמקרים האלה לא יקרה..
אז באמת לא יהיה יותר "מאי 2007".
ונראה לי שהביטוי: "מאי 2007" מבטא בצורה הכי טובה את מה שהיה לי איתו.
בדבר הזה הקרוי: "מאי 2007" קרו לי [בינתיים] את כל הדברים היותר משמעותיים איתו.
וכמו שזה נראה, החודש הזה "מאי 2007" לא יחזור בזמן הקרוב..