Struck by Lightning

אוקי, עדכון קצרצר:

הייתה שנת לימודים, היו גם בגרויות, כל הנ"ל נגמרו ולא נצטרך לשמוע עליהם למשך החודשיים הקרובים, שיוכרזו בתור חופש!!!!

מה עוד?

היה לי סופשבוע מדהים למדי עם נועה המהממת שהייתה אצלי, והיא כיסחה אותי במונופול. הרגשתי שחשוב שתדעו.

אה, וגם ניצחתי אני אותה בRISK, אבל זה היה המשחק הראשון שלה...

כאמור, היה כיף.

חוץ מזה...

אממ, ככה. הייתי רוצה לשתף אתכם בשני דברים ששמעתי, שקרו לחברות טובות שלי. לאחת מהן נקרא א', ולשניה ב'. (לנועה הייתה יציאה לא מצחיקה בקשר לזה, לכן לא נספר אותה. מה לעשות, זה מה יש.)

אוקי, אז א' קמה היום בבוקר די מוקדם, והלכה לבית הכנסת להתפלל. היא ישבה ליד הוילון שמפריד בין עזרת הנשים לעזרת הגברים (זה רלוונטי להמשך). מתישהו במהלך התפילה הגיעה אישה די מבוגרת, והסיטה קצת את הוילון, והביטה ככה דרך הוילון המוסט למשך זמן-מה. (אתם יודעים, אם זה לשניה לבדוק שהבן/בעל/אח שלך שם אז לא נורא, אבל כשזה יותר מזה זה לא ממש מכבד את בית הכנסת, שחוקיו דורשים שהוילון יהיה סגור). היא ניגשה אליה, די בעדינות ובנימוס (לפחות לדעתה), אמרה לה "שבת שלום" וביקשה להחזיר את הוילון למקומו, ותגובת האישה הייתה מאוד פגועה, מאוד כעוסה וכללה יציאה הפגנתית מבית הכנסת.

הסיבה שהחברה שלי סיפרה לי את זה הייתה שהיא הרגישה לא טוב עם מה שקרה, למרות שכן חשבה שעשתה את הדבר הנכון.

ב' סיפרה לי משהו לא נעים שקרה גם לה היום, אבל הפעם עם מישהו קצת יותר קרוב לליבה...

אבא שלה יצא למנחה, וביקש שיחכו לו בבית לסעודה שלישית ולא יתחילו בלעדיו. נתון חשוב הוא שאחרי שקיעה אסור להתחיל סעודה - המקסימום שאפשר לאכול זה מזונות, וגם זה אם האיחור לא משמעותי...

אז הם חיכו. וחיכו וחיכו... וכשזה כבר היה כמה דקות טובות אחרי שקיעה הם התיאשו, הלכו ליטול ידיים, עשו המוציא ו... שתי דקות אחר-כך האבא נכנס, וכמובן (או לא כמובן, תלוי איך מסתכלים על זה) נפגע מכך שלא חיכו לו עד שהגיע.

ב', בדומה לא', הרגישה לא טוב עם זה. כמו שא' עשתה הכל בכל הנימוס שידעה, כך גם ב' מרגישה שהיא הייתה כמה שיותר בסדר - חיכתה אפילו עד אחרי השקיעה וכו'... אבל הרי לימדו אותה שסעודה שלישית לא מתחילים אחרי שקיעה, כמו שא' ידעה שהוילונות צריכים להישאר כמה שיותר סגורים...

אני חושבת שההתלבטות שנובעת משני הסיפורים האלה היא, מה קורה ומה עושים כשה"בין אדם לחברו" וה"בין אדם למקום" מתנגשים, וצריך להחליט ביניהם?

האם חייבים להחליט? מה צריך להחליט?

האם יש דרך נכונה או לא נכונה לעשות את זה?

מכיוון שאני כבר יודעת שאני כן רוצה ללכת כמה שיותר בדרך שהתורה מכתיבה לנו, ומכיוון שאני עדיין חיה עם אנשים מסביבי - ואני חושבת שיש רבים שנמצאים במצב דומה (...), אני מרגישה שזה משהו שנוגע לא רק לחברות שלי, ואפילו לא רק להן יחד איתי.

אשמח לקבל תשובות טובות, או זוויות אחרות!