Struck by Lightning

למען האמת, אני לא מרגישה יותר צורך לכתוב פה... בין השאר כי אני יודעת שלא קוראים אותי.

אבל אני צריכה לכתוב פעם בכמה זמן לטובת קיומו של הבלוג.

אז זה מה שאני עושה עכשיו.

הלימודים ממשיכים כמובן...

והמצב הביטחוני לא מי יודע מה השתפר...

ואני עדיין מבולבלת בקשר לימים בשבוע ומה לעזאזל אני עושה ב-5 יחידות מתמטיקה.

אף אחד לא ממש זוכר שאני קיימת וחסרת יכולת לטלפן, ועל אף שהאיי-קיו הממוצע פה באולפנא הוא מעל הממוצע, אני עדיין לא תמיד מצליחה למצוא שפה משותפת עם הבנות (אולי כי השפיות הממוצעת של האולפנא היא מעל הממוצע ושלי הרבה מתחת), וקצת (מאוד) חסרים לי הדיבורים עם אנשים שמבינים אותי ביותר מ-49.947% מהזמן.

זהו עם הדברם הכלליים.

למעשה היה לי עוד הרבה מה לכתוב, אבל פשוט כבר אין לי חשק.

נ.ב. אם מישהו קרא את "התפסן בשדה השיפון" והבין אותו באמת, אז הוא מוזמן ליצור איתי קשר איכשהו ולהסביר לי. יש מעט מאוד דברים שמתסכלים הרבה יותר מאשר לסיים ספר ולקלוט שלא הבנתי כלום.

ThunderSound