Struck by Lightning

הבוקר, כשכבר כמעט סיימתי להתארגן, רחלי (מישהי שגרה איתי בחדר) נזכרה שהיא ומוריה (יש שלוש בנות בכיתה שלי העונות לשם "מוריה". המדוברת היא מוריה ל' והיא גרה איתי בחדר כרגע), שכחו להתפלל "ברכות השחר" (החלק הראשון של תפילת שחרית שהיא התפילה של הבוקר).

אז מוריה הוציאה סידור והגישה אותו לרחלי. (לא יודעת, אולי הן התפללו יחד באותו סודור או משהו. לא הסתכלתי.) רחלי פתחה אותו, והקריאה בקול את העמוד הראשון, זה שמצויינים בו הפרטים של הסידור: המוציא לאור, שם הסידור, נוסח הסידור ועוד.

מה שאני זוכרת בעוצמה ממה שהיא הקריאה היה - "המרכז לקידום לבבות".

זה היה מעניין. את המושג "קירוב לבבות" כבר שמעתי הרבה פעמים, אך זו הייתה אולי הפעם הראשונה ששמעתי על "קידום לבבות". מה הכוונה בכך?

"קירוב לבבות", שזה השם שהרבה מרכזי חזרה בתשובה נותנים למפעלם, הכוונה בו היא - קירוב לב האדם אל האלוהים, אל אהבת האל.

קצת כמו שמרכזים שמעודדים שמירה על הסביבה מנסים לקרב את הלב שלנו אל הסביבה, אל אכפתיות מהסביבה ואל אהבת הטבע.

"קידום לבבות", לעומת זאת, נשמע לי קצת יוהרני. אני אסביר את זה בעזרת דוגמא:

הייתה תקופה מאוד אינטנסיבית בה מעצמות כבשו כל מיני מקומות בעולם, שהפכו לקולוניות בתוך המעצמה. חלק ממה שעשו המעצמות, שההנהגה בהן הייתה נוצרית, היה שליחת כמרים מיסיונרים להמיר את דתם. התחושה שלהם, של מנהיגי המעצמות והמיסיונרים שנשלחו לשם, הייתה שהם מצילים את ילידי המקומות הכבושים (באפריקה למשל), מחיים של בורות ונחשלות (עבודת האלילים שלהם, שאגב לילידים בוודאי זה היה נראה כמו האמת המוחלטת והאמונה הנאורה והמתקדמת ביותר שיכולה להיות), והם מקדמים אותם לדברים נאורים יותר. את מי שלא רצה להתנצר הענישו בכל מיני דרכים, אך מכיוון שזה נעשה בשם הקדמה העולם החריש.

דוגמא נוספת, אך מכיוון שונה לחלוטין -

מה יקרה אם למשל, יקומו ביום אחד מרכזים להורדת כיפות ("חזרה בשאלה"), כמו שקיימים כיום מרכזים לחזרה בתשובה - ויקראו למפעלם, שייראה להם חשוב עד מאוד, "קידום מוחות"?

הציבור הדתי יתקומם. "למה אתם חושבים, שהאמונה חוסמת את המוח מלהתקדם, את האדם מללמוד ולחקור?". בנוסף גם יצביעו על אישים שומרי מצוות רבים שהנם - או היו - משכילים ונאורים ביותר. כל הדברים הללו, כמובן, יחסמו את הטיעונים של אנשי ארגוני הורדת הכיפות.

כך גם כאן: ככל שהתורה אכן מטהרת את הלב, ומובילה למעשים טובים והוגנות בחברה וכלפי החברה, ישנם אנשים רבים שאינם מקיימים מצוות, שפעילים בארגוני חסד וליבם טוב וטהור ונדיב.

בתור אחת שיושבת על הגדר, אני מרגישה איך ידידים טובים מושכים אותי לכאן ולכאן, בכוונה לעזור לי כמובן, ולקדם אותי - אך אני מרגישה שמתוך כך אני מתרחקת יותר מכל האנשים הללו.

הידידים הטובים ביותר שלי, שונים ממני ככל שיהיו באמונתם ודיעותיהם, הם אלו שאני יודעת כי יהיו שם בשביל מתי שרק אצטרך, ויתמכו בכל החלטה שלי כמו שאתמוך בהם ואעזור להם כשיצטרכו.

כמובן, אני יודעת שכולכם תהיו שם בשבילי תמיד ותתמכו בי תמיד - כמו שגם אני אהיה בשבילכם - אבל קשה להרגיש כך, כשמצד אחד אני שומעת אותך מקשרת כל דבר שאני אומרת לתורה, מזהירה אותי מכך וממליצה כך וכך, וכשאתה מבטיח להיות הראשון שיברך אותי על הצטרפותי אל העולם המפוכח והנאור.

ישנן החלטות שצריכות להיעשות מבפנים. כשאבוא ואבקש ממך עזרה בשמירת מצוות, זה יהיה משום שאני בשלה כעת לכך. לא יהיה מה לקדם בי, רוב התהליך נעשה וכל שנותר הוא הקניית הרגלים חדשים ולימוד. גם להפך - אם אבקש ממך עזרה במציאת ידיי ורגליי בחברה החילונית, זה יהיה משום שהחלטתי אני, והחלק המשמעותי והקשה ביותר של התהליך כבר נעשה.

כשמבחוץ באים ומנסים להשפיע על הלב כל-כך הרבה, זה לא מושך אותו לשום כיוון, אלא נוטע אותו להישאר על הגדר ולא לבחור צד.

קצת כמו שאם תשאלו אדם שאלה בנושא שהוא מבולבל בנוגע אליו, בדרך-כלל לא תקבלו שתי תשובות סותרות אלא "אני לא יודע", "אני לא בטוח". אי-וודאות מרחקת אותך משתי האפשרויות, לא מקרבת אותך אל כולן.

אז בבקשה - קרבו אותי אליכם, לא אל הדרך שלכם.

אתם יכולים גם לנסות לקרב אותי לאהבת משהו או מישהו מסויים... זה עובד.

אבל לא אל דרך, או שביל.

אני אוהבת אתכם מאוד, חבר'ה!

וכשארד מן הגדר, אדאג שכל מי שהיה שם בשבילי בזמנים הקשים יהיה הראשון לברך אותי על ההחלטה שעשיתי, כי זה כנראה הדבר הכי אמיתי בשבילי.

ותמיד, תמיד אוהב אתכם.

כמה עדכונים קטנטנים:

קבענו תאריך ומקום חדשים ונוחים לכולם מלבד אוצוקו-צ'אן... אני אתגעגע אלייך, יפה, וסליחה על החפירות אתמול. (תמסרי גם לאורנית, נה?)

אני עובדת על שכנוע לשדרוג הטלפון הסלולרי שלי.

אתמול היה מבחן בהסטוריה והיה סבבה לגמרי (המורה, דרך אגב, הוא נשמה טהורה: הייתה חצי שאלה שאומנם כתבתי בנקודות בדף טיוטה אבל כשסיימתי את החצי הראשון של השאלה שכחתי להמשיך אל החצי השני ועברתי לשאלה הבאה. רק אחרי שהגשתי נזכרתי בזה. בעידודה של יושי (אביה), פניתי אליו, הסברתי מה קרה, הראיתי לו שיש לי את הנקודות בטיוטה והוא הסכים שאלך להשלים את זה במבחן. רואים? מתוק ממש!).

באופן כללי היה לי יום נחמד באופן יוצא מן הכלל אתמול.

יש לי היום חמש שעות חופשיות!! רפואה שלמה, רותי.

יום ראשון מבחנים בתנ"ך... בהצלחה לכולן (ולי)!

חוזרים הביתה ביום שני.

חנוכה שמח!!!

ThunderSound