(מה שנכתב כאן מתבשל במשך זמן רב בלי כוונת פוסט, אבל היות שזאת לא בעיה פרטית שלי אלא תופעה מאוד כוללנית בחברה, אני חושבת שזה כנראה יעזור לקארמה שלי לכתוב את זה ולהסביר מה עושים)
אני לא מקבלת יותר אלימות ביחסים בין אישיים. יופי, לא אמרתי שום דבר חדש. אני גם בעד חמצן באטמוספירה ודגים בים.
אלימות פיזית קל לזהות, אבל יש אנשים שהם אלימים גם בלי להרים את היד ואלו הם התחמנים האמיתיים שגורמים לאנשים להישאר איתם באמצעות טרור רגשי וההבדל היחידי בינם לבין אלו שאח"כ יהיו בני זוג או הורים אלימים הוא במידת האיפוק, ולכן חשוב ביותר לזהות אותם. לא רק שמידת איפוק יכולה לרדת עם השנים, אלו אנשים שיגרמו לכם להיות אומללים הרבה לפני המכה הראשונה, וזה תמיד טריקי כי בכל מערכת יחסים יש צורך בויתורים ופשרות.
נכון כששומעים בעיתונות על האלימות היומיומית שאנשים חיים איתה עד שזה מגיע לאיזשהי קטסטרופה ואתם תוהים "איך אפשר?!" כי ברור שאצלנו בבית הכל טוב והכל מצוין ועובד כמו שצריך, לנו זה לעולם לא היה קורה כי היינו מריחים את זה מקילומטרים. אז לא, אין אפשרות להריח את זה מקילומטרים ועם טיפה הערכה עצמית נמוכה או לא בנויה בצורה חזקה מספיק, כל אחד ואחת עשויים למצוא את עצמם בתוך זה בלי שהם שמו לב.
אני אעשה עכשיו רשימה (מן הסתם חלקית לחלוטין יחסית למגוון האנושי) של דברים אלימים מאוד לעשות, דברים שצריכים להדליק נורה אדומה. בפתרונות נדון אח"כ, ואם אתם מזהים פה בגוף שלישי משהו מעצמכם - ובכן אני מרחמת על האנשים שבקשר איתכם ואני מלאה בוז כלפיכם. לאחר המסר הידידותי הזה נתחיל ברשימה (הפנייה בלשון נקבה כי אני נקבה ועד שלא יוכח אחרת, יש לי רוב של קוראות על פני קוראים. כמו כן ההתייחסות לגורם האלים בלשון זכר היא כי אני פמיניסטית זועמת שורפת חזיות שונאת גברים ובעד שלום עולמי):
- אם במהלך ריב או ויכוח נכנסות הערות על האופי שלך, על המראה שלך, על דברים שעשית בעבר, על הדרך שבה את מתנהלת ביומיום, על מערכות היחסים שלך עם אנשים אחרים ושאר האשמות שלא קשורות לנושא הויכוח עצמו - זהו בן אדם אלים ויש לו בעיה קשה. איך יודעים אם משהו לא קשור לנושא הויכוח עצמו? אם זה לא נובע ישירות מתוך הקונפליקט עצמו. אם הויכוח הוא על מי מכין פשטידת בטטות יותר טובה, כל דבר שלא קשור לסוגיות באפיית פשטידות וטיפול קולינרי בבטטות הוא לא נובע ישירות מהקונפליקט, מכאן שהוא לא קשור לויכוח, ויש כאן עסק עם מישהו שבעת קונפליקט יוצא למלחמה לא הוגנת כנגדך כי אין אפשרות להתגונן מילולית מפני האשמות שלא קשורות לנושא. זהו משחק מלוכלך וזה מישהו שמנהל ויכוחים על מנת לנצח ולא על מנת לפתור בעיות. מדובר כאן במישהו שמטרתו לגרום לך להרגיש רע עם עצמך ולהיות עליון עלייך.
- אם המצב הוא כזה שיש לך חשש מעשייה או אי עשייה של דברים מסוימים, זה אומר שאת נתונה למניפולציות רגשיות (גברים מניפולטיביים קיימים בכל סוגי האוכלוסייה, בדיוק כמו נשים). אין לי כ"כ מה לפרט כאן, אבל אם את חושבת שבאמצעות עשייה או חוסר עשייה את תמשכי פחות אש אז הטעות שלך כנראה נובעת מזה שזה באמת נראה כאילו זה עובד. המצב התקין של מערכות יחסים הדדיות ומכבדות בין בני אדם הוא מצב של שיתוף פעולה, בו אנשים מבינים אחד את השני ומתקשרים אחד עם השני, ואם עשית או לא עשית משהו אז ניתן לתקן את המצב במידת הצורך.
- אם את מרגישה באופן קבוע שאת פחות טובה ממנו בצורה כלשהי - פחות חכמה, פחות מעניינת, פחות יעילה, פחות לא יודעת מה - זה בוודאות כי הוא רוצה שתרגישי ככה. אלא אם כן יש סיבה קונקרטית ואז יכול להיות שהתחושה נובעת מויכוחים פנימיים שלך עם עצמך, אם את מרגישה נחותה אז הסיבה היא שהוא רוצה אותך נחותה. סיבה קונקרטית יכולה להיות כל דבר שעשוי לגרום לך להרגיש שאת פחות מתקדמת ממנו בצורה מסוימת ע"פ סקאלת הערכים שלך. אני יודעת לספר על עצמי שהרגשתי די טיפשה וקטנה ליד בן זוג סטודנט להנדסה שגר במעונות בזמן שהייתי חיילת ומשוחררת טרייה שגרה עם ההורים, למרות שזה לא כ"כ הטריד אותו. זה נבע מהבטחון הירוד שלי בעצמי באותה תקופה (אין כמו צבא בשביל לגרום לך להרגיש דפוקה וחסרת כישורים אנושיים בגלל שאת לא יודעת איך לנווט תקשורת עם אידיוטים ואידיוטיות). אז אם יש לך בטחון עצמי ונכנסת לקשר ואחרי תקופה כלשהי את מרגישה טיפשה או מה שלא יהיה, זה בוודאות כי הוא רצה שתרגישי ככה. אם בשאר הזמן את מרגישה טוב עם עצמך אבל כשאת איתו אז את מרגישה טיפשה, אז שוב הגענו לאותה מסקנה. לעומת זאת, במצב התקין של מערכות יחסים הדדיות בין בני אדם המושתתות על כבוד והנאה אחד מהשני, הצד השני יעריך אותך ולא יחפש להראות לך שהוא יותר טוב ממך, כנראה כי אין לו צורך בתחושת ערך עצמי ירודה שלך על מנת להרגיש יותר טוב עם עצמו.
- אם כל מה שאת עושה איכשהו לא טוב מספיק - זה כי הוא מציב לך סטנדרטים גבוהים משהוא מציב לעצמו. אם אינך מאמינה לזה שהסטנדרטים האלה אכן גבוהים ממה שהוא שם לעצמו, זה כנראה כי קשה להיות חדת אבחנה כאשר מישהו מפעיל עלייך מניפולציות ודואג שתרגישי רע. אם את לא רואה את זה עכשיו, חכי קצת, זה עוד יגיע. מערכת יחסים אמורה להיות סימטרית פחות או יותר, לא ברמת הפרטים הקטנים של מי שטף כלים פעם אחת יותר ממי, אלא בהתנהגות שכל אחד מצפה מהשני. כלומר, אם הוא מצפה ממך להתנהגות מסוימת, יש לך זכות מלאה לצפות ממנו לאותה התנהגות. ברוב המקרים את תגלי שזה לא מתרחש. מישהו שכל הזמן מעיר לך הערות כנראה שחסרים לו כל מיני דברים בחיים, עליהם הוא מפצה באמצעות שליטה בך. במערכת יחסים תקינה, שניכם נמצאים בה כי שניכם "טובים מספיק" אחד בשביל השני ואין מישהו פחות טוב.
- אם הכל בסדר, עד שהכל לא בסדר - אז האמת היא שהכל לא בסדר. אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו נשארים במערכות יחסים כאלה כי רוב הזמן הכל נהדר, וזה רק ברגע שמשהו משתבש ש ש all hell breaks loose, אז האמת היא שאני מאוד מבינה שזה ממש מפתה להישאר. אבל מה שחייבים להבין זה שאנשים צריכים לדעת לשלוט בכעס שלהם, ומי שלא יודע לעשות זאת צריך עזרה, גם אם שאר הזמן הכל מצוין.
- אם איכשהו יש הרבה דברים שהם אשמתך - זהו סימן רע מאוד. כולנו בני אדם וכולנו טועים, אבל אם הוא מתעסק יותר באשמה שלך מאשר באיך לתקן את הטעויות - זאת שוב מניפולציה זולה שאמורה לשים אותך בתור הבן אדם הרע, מה ששם אותו בתור הבן אדם הטוב.
טוב תראו, הדברים האלה קורים גם במערכות יחסים ידידותיות כביכול. אם זה נשמע לכם שזה יכול לקרות רק במערכת יחסים זוגית אז משהו פה התפספס כי גם חברים טובים יכולים להיות אלימים במסווה של דאגה לנו או במסווה של חברות טובה וארוכת שנים.
לוקח זמן ללמוד לזהות את הדברים האלה, כי צריך לפתח איזשהי תחושת זכות שאומרת: אני בן אדם טוב, לאף אחד אין זכות לגרום לי להרגיש רע, יש לי את הזכות לחיות בעולם בו אני מוערכת.
פתרונות:
הפתרון הראשוני הוא לקום וללכת. יש לי עיקרון שאומר שאם יש שם מספיק משהו טוב אני עוד אחזור ואפתור את הבעיות. האמת היא שרוב הפעמים לא חזרתי.
הפתרון הבא שאני שואפת אליו אך לא מצליחה ליישם באופן מלא הוא הרעיון האמורפי של "לפתור את הבעיות", מתוך הנחה שאם האדם מספיק אוהב אותי אז הוא בהחלט ירצה לפתור דברים כדי שאני לא ארגיש רע עקב המערכת יחסים איתו.
כתבתי על זה פעם ומאז עשיתי בזה כמה ניסויים - דפוסי מערכת יחסים ניתנים לשינוי כמו כל דבר אחר. הרעיון הוא להודיע שזה פוגע, זה לא קונסטרוקטיבי, זה דפוס רע וזה עושה רע למערכת יחסים, ולהציע פתרונות אפשריים לבעיה - עדיף יותר מ2 כדי שזה לא יהיה אולטימטום.
זהו, נגמר מה שיש לי להגיד. אנחנו חברה אלימה, צריך ללמוד להתחמק מהחרא הזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
