הדרמות של החיים האמיתיים לא דומות בכלל לדרמות בטלוויזיה. זה כנראה
עניין של רייטינג וחוסר יכולת להראות את זה כפי שזה באמת, כי ברגע שמישהו
יעצור ויגיד "אבל זה לא ככה אצלי" זה יהיה מטופש ולא מותאם ל attention
span הקצר של הצופים.
בחיים שלי בד"כ אין מסקנות חד
משמעיות, ההתפרצויות הדרמטיות של מאורעות משאירות אותי בד"כ ללא מילים כי
נשארה לי התחושה הבסיסית שאני לא יודעת איך להגיב על הדברים האלה, אני לא
יודעת מה להגיד שיספק צורך כלשהו (וכל זה בתנאי שלא התרגזתי וננעלתי בתוך
עצמי), ומה שנשאר אח"כ ליום-יום הוא פשוט הידיעה והדיסוננס בין מה שהיה
אמור לקרות בתיאוריה לבין מה שקרה בפועל.
צר לי על הקריפטיות אבל אין לי יכולת לפרט כרגע.
###
אני בתהליכי בישול של החלטה די
חשובה כי נהייתה לי אופציה ריאלית ומעשית לחלוטין - לעבור שנה הבאה לגור
לבד (כלומר בדירת שותפים מן הסתם, ה"לבד" מציין חוסר נוכחות של אנשים בדירה
עם קירבה גנטית אליי).
הנושא הזה מטריד אותי כבר שנים כי זה משהו
שאני מאוד רוצה בשביל עצמי, בתיכון כבר היה לי מספיק כסף בשביל לצאת מהבית
ואני לא זוכרת מה עצר אותי בסוף, אז the next best thing היה לבקש בצו
ראשון שירות כמה שיותר רחוק מהבית ובסיס סגור, ואז תוך חצי שנה מהגיוס כבר
התחלתי לחשוב ולתכנן איך אני עוברת לגור בדירה משל עצמי תוך 4 חודשים
מקסימום מיום השחרור, גם זה לא התרחש. הייתה עוד תוכנית, לעשות סמסטר ראשון
באוניברסיטה בבית ועד סוף הסמסטר השני מקסימום כבר לעבור לגור לבד,
והתוכנית הזאת התפוגגה מעצמה כי כשחזרתי מאותו טיול בארה"ב היה צריך לארוז
את אבא והחפצים שלנו לדירה החדשה.
אני שומעת כל מיני טיעונים בתוך
הראש - זה לא שהמגורים עם אבא מגבילים אותי באיזשהי צורה כי היחסים בינינו
יותר דומים ליחסים של שותפים לדירה מאשר מבוגר אחראי ומבוגר פחות אחראי.
אבל כבר מגרד לי לעזוב.
ואני יודעת, אני יודעת שזה ממש נוח
לגור עם אבא - לא צריך להתעסק עם תשלומים, לא צריך תמיד להכין אוכל, יש מי
שמכין לי סנדביצ'ים בבוקר ואם חסר לי משהו אני סוחבת אותו לשופינג. אני
מסכימה שנוחות היא טיעון מאוד חשוב, אבל זה טיעון פג תוקף אחרי כמות מסוימת
של זמן, ויש לי הרגשה שנגמר התוקף.
התחלתי לחשוב מה זה
אומר באופן מעשי, עברתי ברחבי הדירה כדי לנסות להעריך מה הנפח של הפריטים
שאקח איתי ומה אעשה עם השאר. הבעיה היא שפתאום דברים מוזרים מפחידים אותי,
למשל איזה מכונת קפה תהיה לי? זה ממש מטריד אותי כי אני לא רוצה לשתות נס
קפה. או שפתאום מפחידה אותי המחשבה שאני לא אדע איזה ממרחים לשים לעצמי
בסנדביצ'ים. אני לא יודעת מה עומד מאחורי זה כי אלו דברים שברור שאני
איכשהו אסדר.
אני עדיין בשלב שאני מחפשת רמזים לכל כיוון וההחלטה
האמיתית תתבצע ברגע שאפסיק לחשוב על זה כ"כ הרבה ואתן לתשובה איכשהו לצוץ
לי בראש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
