Saving the world, one cookie at a time.

אחת הדברים שיצא לי לחשוב עליהם הרבה עוד מילדות זו השאלה - מה גורם לאנשים מסוימים להיות פופולריים?

בתור אחת שמעט מאוד פעמיים בחיי הרגשתי באמת שייכת (היו הרבה בערך-שייכת, כלומר שייכת כל עוד מדחיקים חלק ממני), הרבה ממה שאני יודעת על החברה האנושית בא מתצפיות כי אחרי נקודה מסוימת בכיתה ג' או ד' כנראה שהבנתי שאנשים פשוט לא מבינים על מה אני מדברת והתחלתי לשים לב בדיעבד לכל הדברים האלה שאני מפספסת שהביטוי הכי קרוב שאני יכולה לתת זה social cues, שזה מערכת התקשורת החברתית שכוללת הרבה יותר מאשר רק מלים: זה כולל תגובות ראויות למצבים מסוימים, להבין מתי זה הזמן להתחיל ולהפסיק לדבר, וכן הלאה.

בכל מקרה, נראה שאנשים פופולריים לא נתונים לאותם חוקים - אלא הם יוצרים אותם.

השאלה מדוע אנשים מסוימים הם פופולריים מעניינת אותי כי ממה שאני ראיתי זה לא בהכרח האנשים הכי יפים, הכי חכמים, הכי אמביציוזיים או הכי משהו אחר, גם הם לא בהכרח הכי מקושרים חברתית בהתחלה, הם עשויים לבוא לאותו מקום כמו כל אחד אחר אבל לבנות אימפריה חברתית כזאת תוך כדי שהם נהיים פופולריים.

אם זה נשמע לכם תיאור שמדבר על בי"ס בלבד, אז זה רק בגלל השימוש במונחים גרנדיוזיים שנכפה עליי פשוט כי אני לא מצליחה לחשוב על ביטויים חלופיים יותר כלליים שיסבירו למה אני רואה את זה בכל מקום.

יש הרבה ווריאציות שונות, אבל התהליך הוא כזה:

מגיעים כולם בבת אחת לאיזשהי סיטואציה לא ברורה חברתית - או שכולם הגיעו למקום חדש וכולם חדשים, או שהיה איזשהו מבנה חברתי שהתערער בעקבות עזיבה של האנשים הקודמים עליהם מתבסס המבנה החברתי.

מהסיטואציה הזאת מה שקורה הוא שתוך זמן מאוד קצר מישהו או מישהי מפגינים כמות מספקת של ביטחון עצמי ואז הם האנשים הפופולריים החדשים.

אני מניחה שקיימים מחקרים על הנושא הזה, לא שחיפשתי, אבל הכי מעניין זה פשוט לשחק עם זה. מאוד קל לשחק עם זה במקומות בהם יש קצב חילוף גבוה של אנשים, למשל בצבא או בעבודות זמניות כמו מלצרות, שאז ברגע שנותרתם "ותיקים" אז לא צריך אפילו להפגין כמות גדולה של בטחון עצמי ואנשים יפנו אליכם כסמכות לעניינים מקצועיים וחברתיים כאחד (כי בתור ותיקים אתם מכירים הכי טוב את המבנה החברתי, כביכול).

בבי"ס ובקורסים של הצבא (כולל טירונות), היכן שמתאספים הרבה מאוד אנשים ממקומות שונים, זה קצת פחות פשוט, כי לפעמים להרבה מאוד אנשים יש בטחון עצמי (אמיתי או מזויף, זה לא משנה) או שלכולם יש אותה כמות של בטחון עצמי בריצפה (נפוץ בטירונות) ואני חושבת שבמצבים האלה, מי שמצליחה להעביר היטב את המסר שהיא הכי מעניינת היא תהיה הפופולרית, ואת זה צריך בד"כ לעשות באמצעות סיפורים קולניים ואיזשהי אינטונציה מיוחדת שמגדירה את הסיפורים בתור מעניינים, כך שכולן מקשיבות גם אם הן לא חלק מהשיחה. כמובן שהבחורה הפופולרית צריכה לזהות את עצמה בתור מגניבה מסוג כלשהו.

צריך לעשות הפסקה רגע כדי להגדיר מה אני מתכוונת בתור "פופולריות" כי הדברים שנאמרים כאן הם פשוט מה שנשאר מהדיון ארוך השנים שלי עם עצמי. אפשר אולי לזהות את השימוש שלי במונח פופולריות עם אלפא, במובן של זכר או נקבת אלפא. אבל הבעיה שלי עם זה שזכר או נקבת אלפא זה איזשהו סטטוס ביולוגי אצל בעלי חיים (לפי מיטב הבנתי) שמשתנה רק עם זיקנה או עם פלישת אויבים או משהו כזה, ובסיטואציות חברתיות הסטטוס הזה הרבה יותר נזיל. בכלל קשה להגדיר את זה, אבל בכל מקום שתהיו תמיד מאוד קל לאתר אותם - את האנשים הפופולריים.

גם באוניברסיטה זה קורה, בצורה הרבה יותר מצומצמת כי, screw that, אנחנו ילדים גדולים שלא צריכים להוכיח שום דבר לאף אחד, אבל עדיין יש את האנשים האלה שפשוט בולטים בנוכחות שלהם ובמגניבות הנראית לעין שלהם, גם אם הם אידיוטים וגם אם הם מדברים שטויות.

אני לא יודעת איך להסביר את זה, יכול להיות שאנחנו באמת פשוט מחפשים מנהיגים בכל מקום אליו אנחנו מגיעים? או שיש איזשהו סידור חברתי בעל שורשים אבולוציוניים שדורש בחירת קבוצה עילית של אנשים בכל סיטואציה?

מעניין אותי תמיד האם האנשים האלה יודעים שהם פופולריים, האם זה איזשהי יכולת שניתנת לפיתוח ככה שבהרבה סיטואציות בחיים הם יהיו בצד הפופולרי של האוכלוסייה, או שהאם זה פשוט עניין של ניצול הזדמנויות?

תוספת עריכה: ידעתי ששכחתי משהו, רציתי להוסיף את מה שלמדתי מהניסיון שלי בעמדה הזאת. אני יכולה לספר רק על נסיוני בתור סמכות לא מאוד רשמית בבית קפה. מי שעובד בבתי קפה יודע שכל כמה זמן יש איזשהו גל עזיבות, יש כאלה צפויים כמו תחילת סמסטר אבל הרבה פעמים אנשים שהיו עמודי תווך ביחסי הכוח החברתיים פשוט עוזבים כי זאת עבודה שוחקת והולכים למקומות אחרים.

בכל מקרה, באופן טבעי, די מהר נהייתי "ותיקה" והתחלתי לשים לב ליחס השונה של אנשים כלפיי, אבל חלק גדול מהעניין היה שאנשים פשוט רצו תשובות, אני גיליתי שבמידת הצורך יש לי את הרוב המוחלט של התשובות ולכן באופן טבעי החלקתי לתוך התפקיד, וגונבה שמועה לאוזניי שמבין האנשים "הסמכותיים" אני די סימפטית.  (כן כן, אני וסימפטית באותו משפט)

אגב זה לא הכרחי בסיטואציה הנתונה שותיק הוא סמכותי, היו אנשים פחות ותיקים ממני שנהיו "סמכותיים" (זה גרסת מקום העבודה לפופולריים) לפני אנשים אחרים שהיו יותר ותיקים ממני. כלומר יש פה איזשהו עניין של הפגנת בטחון עצמי ולקיחת הזדמנויות.