אוקיי, אני קוראת כל מיני שטויות - יש זמנים שאני פשוט רוצה
להעביר סתם טקסטים דרך הראש בלי לזכור מהם שום דבר אחר כך. אבל לפעמים אני
רואה כל מיני כותרות שמושכות את עיניי - כל מיני עצות איך לשפר את החיים.
אני מודה שקשה לי לעמוד בפני כותרת כזאת ואני חייבת לבדוק מה עומד מאחורי
זה. זה כנראה שאריות של התחושה שלי עוד מהילדות שיש איזשהו עולם שלם של ידע
שנסתר ממני וגלוי לכל האנשים האחרים.
הבעיה היא, כפי שאני מגלה פעם
אחר פעם אחר פעם - כמעט אף פעם אין שם עצות פרקטיות. זה לא משנה באיזה
פורמט זה - עיתון, בלוג, ספר, חדשות, מגזין - אלא אם כן מדובר בעצות איך
להסיר כתמים מבגדים, כמעט אף פעם אין עצות שאפשר לקרוא אותן ולחשוב "אוקיי,
זה משהו ספציפי שאפשר לעשות". זה מרגיז אותי.
אני יכולה לחשוב על כמה סיבות אפשריות לחוסר המידע הפרקטי הזה:
- הכותב\ת פשוט לא יודע על מה הוא מדבר וסתם היה צריך להקריץ משהו לכתוב
- הכותב\ת ממחזר חומרי קריאה אחרים ולכן אסור להיות ספציפיים מדי כדי להימנע מהאשמות
- הכותב\ת יודע מה עובד בשבילו אבל מפחד\ת לתת עצות ספציפיות מדי מתוך
איזשהו טיעון של "מה שעובד בשביל בן אדם אחד לא בהכרח יעבוד בשביל כולם
ואנחנו הרי לא רוצים שאנשים יקראו את זה ויעשו את זה וזה לא יעבור להם ואז
הם יחשבו שמה שכתבתי זה חרטא"
אז על השניים הראשונים אין לי מה להגיד חוץ מאשר להביע בוז. על השלישי
מה שיש לי להגיד הוא שאמנם כולנו שונים ולכל אחד עובדים דברים אחרים, אבל
הרבה פעמים הפרטים עצמם לא חשובים, מה שחשוב זה הלוגיקה מאחורי זה, ככה שאם
יהיה הסבר ברור איך הכותב\ת עושה דברים ולמה אני יכולה בהחלט לקחת מזה
רעיונות ולהתאים את זה אליי, וסה"כ זה מה שאני מחפשת - במרוצת השנים גיליתי
שאני יודעת הכי טוב בשבילי ואין אף אחד אחר שיש לו את הידע הזה כמוני.
אז
את הפוסט הבא רציתי לכתוב עוד כשהייתי בצבא, זאת הייתה הפעם הראשונה
שפגשתי אנשים שפשוט לא יודעים איך להתנהל עם כסף, ולכן זאת הפעם הראשונה
שעלה על דעתי שזה לא טריוויאלי לדעת לנהל את הכסף שלך.
ניהול תקציב דורש תוכנית ומעקב אחרי התוכנית.
אז הנה כמה דברים בסיסיים שצריך לעשות מחדש כל כמה זמן:
פילוח:
גם בשיווק מדברים על פילוח אוכלוסייה, כאן אנחנו מדברים על ההכנסה החודשית
- ציירו תרשים פאי של ההכנסה החודשית הממוצעת שלכם ותנו הערכות גסות של
ההוצאות השוטפות (עדיף לעגל כלפי מעלה, סתם כדי לא להיתקע אח"כ עם מחסור
בתזרים הכספים) - כמה כסף יוצא בחודש על כל דבר (אוכל, נסיעות, בילויים,
דלק)? חשוב לא לשכוח את משבצת כל השאר - זאת המשבצת של ההוצאות הבלתי
צפויות כמו קפה באוניברסיטה ביום קשה. כשחוזרים לחישוב הזה אח"כ צריך לוודא
שזה גם באמת מה שמתרחש, כי אחרת צריך לשנות את התוכנית.
חסכונות:
תראו, אני חסכנית כרונית לכן בעיניי חסכונות זה ממש חשוב - זה מה שמאפשר
את החופש לשנות החלטות ולא להיות תקועים במצב מסוים (כמו עבודה מעצבנת או
חוסר יכולת לממן טיול). איך יוצרים חסכונות? ובכן, בהנחה שעובדים ומרוויחים
מגדירים תקציב חודשי נמוך מהמשכורת החודשית, וכל כמה זמן מעיפים את
האקסטרות לפיקדון - בזמנו ניסיתי לקרוא ולהבין את ההבדל בין הפקדונות
השונים והמסקנה שלי הייתה שזה לא באמת מעניין, אלא אם כן סוגרים את הכסף ל5
שנים אף אחד לא יביא לי יותר מאחוז וחצי ריבית ובעצם מה שחשוב לי הוא לא
לראות את הכסף הזה בעו"ש. אם אני מרוויחה מזה עוד 10 שקלים בשנה אז מה טוב.
אני בד"כ סוגרת בפקדונות עם נקודות יציאה (יום מסוים בחודש בו אפשר פשוט
לא לחדש את הפקדון והכל יחזור לעו"ש) לפחות פעם בחצי שנה כי אני לא יודעת
מתי אני אצטרך את הכסף ואני רוצה לדעת שאני לא אהיה בבעיה.
יצירת תוכנית:
כמה רוצים לחסוך? מתי ההוצאות הגדולות הבאות? תוכנית כלכלית היא דינמית.
יש הוצאות רגילות ויש הוצאות יוצאות דופן. אני מתכננת הוצאות גדולות לפעמים
חודשים מראש. אני אוהבת בד"כ להוציא מהבנק במזומן את כמות הכסף שאני
מתכוונת להוציא, לשמור אותה במקום סודי בהחלט, ואז אחרי שאני מרגישה שחזרתי
לשיווי משקל כלכלי אפשר באמת להוציא את הכסף.
עקרונות חשובים להתנהלות כלכלית - הקווים האדומים שלי:
- לא נכנסים למינוס. אלא אם כן חייבים לאכול ואין ברירה, אז לא נכנסים
למינוס! לא מוציאים כסף שאין לנו! הבנק לוקח על המינוסים האלה עמלות, כלומר
להיות במינוס עולה כסף - ואם אנחנו במינוס גם ככה אין לנו כסף. בקיצור -
לא נכנסים למינוס. לא מלווים כסף לאנשים אחרים, גם אם מובטח שזה יחזור
אלינו - אם אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי כהוצאה נוספת, אני לא משאילה
כספים.
- עוקבים אחרי מה שקורה בחשבון בנק. כמה יש עכשיו? כמה יהיה בעוד חודש? מתי עדיף להוציא את הכסף ומתי עדיף שהוא יישאר בפנים?
- לא עושים קניות גדולות בלי לתכנן אותן - לא משנה מה: גם אם המבצע המטורף הזה תקף רק לשעתיים, אם זה מספיק חשוב אני אתכנן את הצעדים הבאים כדי שאני אוכל להרשות לעצמי את זה במחיר רגיל כך שזה לא מכניס אותי לצרות עכשיו.
- זה לא קו אדום אבל זה משהו מספיק חשוב בשביל להכניס לרשימה הזאת:
לפני שאני יוצאת לקניות אני מגדירה (בין אם ברשימה מסודרת על דף ובין אם
בראש) מה אני הולכת לקנות ומה המטרה. למשל כל פעם שמתחיל לי הרצון בבגדים
חדשים אני עוברת על כל הארון שלי ועושה רשימה של בדיוק מה חסר לי במספרים
מדויקים - למשל בפעם האחרונה הגדרתי שאני רוצה בדיוק 3 חולצות ארוכות
חד-צבעיות נעימות ונחמדות ליום-יום ואז ברגע שאני מסיימת לקנות 3 חולצות
כאלה שעונות על ההגדרה סיימתי.
הדבר החשוב הנוסף הוא ללמוד לשלוט ביצר הקנייה: אנחנו חיים בעולם צרכני
וקפיטליסטי, ואין סיבה שלא נהנה מזה. הבעיה מתחילה כשעושים קניות מיותרות
שלא עונות על שום צורך.
החלק הכי קשה הוא ללמוד להבחין בין קנייה
טובה לבין קנייה לא טובה - לפני רגע התשלום. אז עכשיו הגענו לפואנטה
האמיתית של הפוסט: איך מחליטים מה לקנות ומה לא?
הרעיון הכללי הוא
שצריך ללמוד להכיר את נקודות התורפה שלנו כדי לדעת מראש מתי אנחנו עשויים
לעשות החלטות גרועות. הרבה פעמים הלמידה הזאת עוברת דרך רכישות גרועות,
וצריך לחשוב על זה בתור המחיר של שיעור בחיים ולנסות להבין למה קנינו כזה
פריט שאין לנו צורך בו.
כשמסתובבים בחנויות מאוד קל להתלהב מכל מיני
דברים, סה"כ התפקיד של חנות הוא להציג את המוצר באור הכי אטרקטיבי שיש. כדי
להימנע מרכישות מיותרות יש לי סדרת שאלות שאני שואלת את עצמי (כרגע אנחנו
לא מדברים על בגדים - זה יבוא בנפרד):
- במה הדבר הזה עוזר לי?
- מתי אני אשתמש בזה?
- איפה זה יהיה עוד חודשיים?
- האם באמת יש לי צורך בזה או שסתם זה נראה יפה פה על המדף?
בד"כ מהתשובות אפשר להסיק את רמת הכדאיות של המוצר, מה גם שצריך רמה
גבוהה של כנות עצמית כדי לענות על השאלות האלה בלי להיכנס לכל מיני דיונים
עצמיים מיותרים. אם אני מרגישה אמביוולנטית, אני מחליטה להשאיר את זה בחנות
ואם זה יהיה מספיק חשוב אני אחזור לקנות את זה. (ב95% מהמקרים אני לא
חוזרת, אגב)
עכשיו נעבור לנושא הבגדים כי אני יודעת שלהרבה מאיתנו יש בעיה של רצון כמעט קומפולסיבי לקנות המון בגדים והפיתוי תמיד גדול.
יש שני סוגים של בגדים - יש בגדים שצריך ליום-יום, ויש בגדים שקונים כי הם גורמים אושר רב גם אם לא לובשים אותם מדי יום.
אז כאשר הפיתוי לקנות בגד תוקף צריך לעצור רגע ולחשוב לאיזה קטגוריה זה נכנס - האם זה בגד ללבישה רגילה או בגד מיוחד?
אם
זה בגד ללבישה רגילה צריך לבדוק שהוא מתאים לדברים שבד"כ לובשים - אני
למשל לא אוהבת הרבה שכבות, אז בחורף אני הולכת בד"כ עם גופיה אחת קצרה ואחת
ארוכה, ואז מעיל עבה או סווצ'רט. מה שזה אומר הוא שאין לי כ"כ מה לעשות עם
דברים שהם שכבות ביניים. אני גם יודעת על עצמי שדברים שהם לא 120% נוחים
אני לא אלך איתם יותר מפעם-פעמיים, אז אם זה בגד ליום-יום זה ממש בזבוז
מבחינתי לקנות דבר שיש בו משהו קטן שמציק לי.
הקטגוריה של בגדים
מיוחדים היא אחרת לגמרי - אלו בגדים שבד"כ אני מזהה מהמדף ואני גם בד"כ
מוכנה לשלם עליהם קצת יותר - בתנאי שברגע שאני מודדת אותם אני מתאהבת בהם.
אם זה בגד שהוא לא יום-יומי חייב להתקיים התרחיש בו הבגד נמדד ותוך שנייה
אני יודעת שהבגד הזה נפלא וגורם לי להרגיש נהדרת ושהוא חייב להיות שלי. אם
זה לא התרחש אני לא קונה. אם קיים ספק - משאירים את הבגד בחנות, וממשיכים
הלאה, אם הוא מספיק חשוב אז נחזור אח"כ.
סה"כ
אלו המנגנונים שלי - פעם הייתי יותר פנאטית של המנגנונים, היום אני מאמינה
שיש לי חוש צרכנות בריא - ובסופו של דבר זאת המטרה. אם פעם לא הייתי משאירה
בעו"ש יותר מ500 שקל כדי שלא אבזבז בטעות, היום אני יכולה להשאיר שם
סכומים יותר גדולים בכיף ולדעת שברירת המחדל היא שהם יישארו שם אלא אם כן
יהיה לי צורך ממשי. אז זה הסוף הטוב של הסיפור וזה סוף הדברים שיש לי לשתף.
תוספת עריכה:
אוקיי, כתבתי מה לא לקנות, הנה רשימה של דברים שלדעתי שווים השקעה:
- 2 מגבות טובות ונעימות
- סט מצעים צבעוני ויפה אחד לפחות
- כוסות משמחות לקפה
- נעלי הליכה ממש טובות
- סנדלי הליכה ממש טובות
העיקרון ברור - דברים שמשתמשים בהם הרבה - שווה שישמחו אותנו.
עוד כמה רעיונות לחיסכון בכסף: תחום הקוסמטיקה הוא עוד אחד מתחומי הקניות שאני שונאת. אני שונאת את המוכרות בסופרפארם ושונאת את איך שהמדפים מסודרים ושונאת את זה שאי אפשר להסתכל ולחפש ולהשוות בלי שתידבק איזה מוכרת שרוצה למכור לי בדיוק את מוצר החודש.
ובכל זאת מה עושים?
- לדעתי אין צורך אמיתי לקנות שמפואים ומרככים ביותר מ12 ש"ח ליחידה, התוצאות לאחר חפיפה של הזולים לעומת היקרים היו אותו דבר, חוץ מזה שלשמפואים היקרים היה ריח יותר יוקרתי של פירות. אבל גם המותגים הזולים של לייף ופינוק עושים ריח טוב, פשוט לא של פירות.
- בכל סופרפארם יש איזור קטן ונחבא של סבוני פנים ב20-30 שקל שצריך לדעת לחפש אותו כדי לשים לב שהוא שם - אני גיליתי שיש שם אחד כזה עם ציור של פס כסוף מעוגל כזה שגורם לי להרגיש ממש נעים. שווה לבדוק את הדברים האלה. כמו כן אמא שלי אומרת שהיא הגיעה למסקנה שהדבר הכי טוב לפנים שלה זה קרם אלוורה פשוט. אני לא מתיימרת לתת עצות בדברים האלה, זה פשוט דברים ששווה לבדוק.
- יש רשת שנקראת Lady Care שאפשר למצוא שם כל מיני שטויות לשיער בזול ועוד כל מיני דברים כאלה של סופרפארם.
- אם חשוב הריח של הפירות אבל עדיין חשוב התקציב, ואם יש מישהו שחוזר מארה"ב, אני ממליצה על הדברים של Bath and Body Works - יש להם איזשהו רשימה של ריחות, ובכל ריח יש להם את כל המוצרים - בושם, קרם לחות, שמפו, בושם-לייט כזה שהוא יותר זול (body mist), וכן הלאה. בטיול לפני שנה ומשהו הייתי שם ועשיתי סקר ריחות סוגשל מעמיק, בסוף הכי אהבתי את white citrus, rainkissed leaves, country apple ואת השאר אני לא זוכרת. מה גם שמאז הם הוציאו עוד כל מיני ריחות.
זהו, עד לעריכה הבאה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
