לפני כמה ימים אמא שלי אמרה בהקשר מסוים שדפוסים במערכות יחסים אפשר לשבור, בתנאי שיודעים מה הדפוסים. זה היה לא מזמן אז עוד לא סיימתי לעכל את זה מחשבתית, אבל היה לי ברור למה זה מתייחס מבחינתי.
עוד לא הצלחתי להגדיר מה גורם לדפוסיות של מערכת יחסים או מה זה בכלל דפוס במערכת יחסים (שזה לא אותו דבר כמו דפוס של מדדים כמותיים כמו תדירות ואורך הפגישות) אז בינתיים אני יכולה להציע משהו יותר אינטואיטיבי ולא מוגדר היטב - מערכת יחסים דפוסית היא מערכת יחסים עם איזשהם דפוסי התנהגות (משותפים בצורה כזאת או אחרת) שאיכשהו מכסים על איזשהי אמת שקיימת מתחת לפני השטח (האמת הזאת היא לא בהכרח משהו נורא, היא פשוט משהו שלא מדברים עליו ולא מכירים בקיומו באופן פעיל\מודע).
דפוסי התנהגות יכולים להיות צורות תקשורת מסוימות, כאשר הכוונה היא לא מדיום השיחה (טלפון, אינטרנט, פנים-מול-פנים) אלא התוכן של השיחה. למשל, אם נושאים רציניים יכולים להגיע לדיון רק בצורה של בדיחות סרקסטיות, זה דפוס.
יכול להיות שדפוסי התנהגות הם איזשהו מעגלים בתוך המערכת יחסים - נקודת התחלה, המשך, התכנסות לנקודת סוף, וחזרה לנקודת התחלה.
בכל מקרה, אם נחזור לעניין הראשוני - אפשר לשבור דפוס, בתנאי שיודעים מה הוא ומה החלק שלי בדפוס הזה. אם אני לא אשחק את התפקיד שלי במשחק הזה, הדפוס בהכרח יישבר.
אולי יהיו לרשומה הזאת פרקי המשך אם יתווספו תובנות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
