לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Saving the world, one cookie at a time.




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2010    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

5/2010

הקטע שלא היה


בסופ"ש שעבר ישבתי וכתבתי וניסחתי עד שהיה לי משהו על האמביוולנטיות שלי לגבי זוגיות, ואז בנ00ביות של ממש לחצתי "שמור" בלי להעתיק את הטקסט קודם. אז בתוכנית היום: שחזור חלקי ותוספת מחשבות בנושאי משפחה.

זוגיות: זה קצת מביך אותי ביני לבין עצמי שזה כ"כ מעסיק אותי. מצד אחד, זה כן משהו שאני מתגעגעת אליו באיזשהו מקום. מצד שני קשה להגיד שאני מחפשת את זה.
משפט כמו "אני רוצה זוגיות" הוא לא חד-משמעי מבחינתי. כי למרות המחשבה שזה משהו שיכול להיות בעל השפעה חיובית על החיים שלי - אני לא באמת מחפשת את זה. אני עושה קצת נפנופי ידיים מדי פעם כאילו שכן, אבל זה כמו להסתובב בסופרמרקט עם עגלה ולא באמת להסתכל במדפים. כיוון שיש מטבע של 5 שקלים בפנים אי אפשר לצאת בידיים ריקות - אבל אם לא מוצאים שום דבר - נשארים בלופ אינסופי סביב הסופרמרקט.

קראתי לפני כמה שבועות משהו על מישהי שלא רצתה ילדים עד שהיא פגשה את מי שהפך להיות בעלה ואז פשוט לא היה לה הגיוני להביא ילדים עם מישהו אחר. ככה שאולי זה עניין של התכווננות של המוח.
בכל זאת, יש משהו נורא לא הוגן בלהחליט לגדל ילד - זה לקבל החלטה עבור מישהו שלא מסוגל להתנגד, ולהכריח אותו לגור עם ההורה תחת אותה קורת גג ותחת החוקים שמציב ההורה. באיזה זכות אני אכריח מישהו לגור איתי?

 גם עוד טיעון טוב נגד עניין הזוגיות, הוא שאני לא יודעת מה אני רוצה מזוגיות, אני יודעת מה אני לא רוצה ממנה.
ועדיין, גם אם אני לא במיוחד מקנאה בזוגות שנראים מאושרים - זה מצליח לערער אותי רק אם מדובר באנשים שדומים לי בצורה מסוימת, וזה כאילו אומר עליי שאני כישלון חברתי, שאני יכולה ליצור מערכות טובות רק אם מדובר בחברות (friendships), ואז משם זה מתגלגל מהר מאוד לאיזשהי תחושת כישלון כללית כזאת בחיים, ואז זה מרגיז שהדברים האלה בכלל מרגיזים אותי, כי הייתי רוצה לחשוב שאני מעל זה. רק שאני לא. אני לא מעל זה, ואני לא כישלון כללי בחיים כי אני עדיין זכאית מחמת הספק. חוץ מזה, "הצלחה בחיים" זאת הגדרה גמישה מדי בשביל כל זה.



יש גם שאלה אחרת שלפעמים אני נוטה בכיוון אחד ולפעמים בכיוון אחר - האם הרעיון לחפש זוגיות הוא משהו ביולוגי-אינסטינקטיבי או התנייה חברתית?
(רציתי לנסות לתת את שני הצדדים, אבל אני לא מצליחה להתארגן על זה מחשבתית כרגע)


נכתב על ידי דניאל קינמון , 21/5/2010 12:32  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  דניאל קינמון

בת: 38




35,583
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדניאל קינמון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דניאל קינמון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)