לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כולם נופלים קורבן לקורמניזציה



Avatarכינוי: 

בת: 36

ICQ: 347294068 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2007    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2007

השנה הכי טובה אברררררררר!!!י-א-!!!!!!!!!!!!!!!!


טוב בעיקרון הייתי אמורה לעשות את הפוסט אתמול,אבללללל....... בגלל שהיום הייתה לי בעיקרון "בגרות אחרונה" בגימלייייים!

 

האמת שאת סוף השנה אני אישית לא הרגשתי,וזה לא בגלל שאני צריכה ללכת עד ה16.7 כל יום ב9 בבבוקר לשלוש שעות מתמטיקה.. זה בעיקר בגלל שפיספסתי חודש שלם של לימודים.. מין קריעת תחת אחרונה של סוף שנה,גם ליום האחרון(שהקדימו ביום) לא הייתי מסוגלת ללכת כי הרגשתי רע ונרדמתי רק ב7... וללכת לשעה לדבר עם המחנכת שעוזבת ושאני לא ממש יתגעגע אליה,ואפילו לא לקבל תעודה כאילו הלואו! לא ישנתי חודש טוב שעתיים שינה לא יזיקו פה!

אזזז השמיניסטים החמודים שלנו עוזבים.. האמת שנורא נקשרתי אליהם השנה הזאת-באמת כאילו! א.בגלל שבתחילת השנננננננננה נדבקנו להם לתחת.. כי פשוט יצא ככה..

ב.בגלל שהם כאלה מתוקקקים ואפשר לחפור להם אחד אחד והם עדין יחייכו..

זה קצת מפחיד שהם עוזבים כזה.. בכל זאת אף פעם אתה לא מדמיין את עצמך הכי גדול בבצפר! ועזבו את זה כאילו הלואו הם הולכים לצבאאאא!!! אני די מפחדת עליהם,מתפללת שלא יהיו בשנים הקרובות מלחמה(אני פולניההההההההההההה) ואז יהיו לי התקפי לב כל כמה דקות אם הם בסדרר

ובנתיים אני מחכה לטקס סיום שלהם... לראות אותם במדים... אפילו לבכות כי כמו שאני מכירה את עצמי אני יתרגש בשבילם יותר מהם עצמם!

 

בתקופה האחרונה אני מרגישה כמו זקנה.. לא יצאתי חודש מהבית... אם יצאתי זה לאיזה בגרות או מתמטיקה בלחצי שעה למקלטים בשישי האחרון,אבל זהו בעיקרון.. היה ביום שלישי האחרון מסיבה בסיטי הול,וכמובן שלא הלכתי ממצבי הבריאותי וכאילו במלא פיספסתי איזה 4 מסיבות טובות כאלה שאחריהן רק שמעתי כמה אנשים נהנו שתו רקדו על הבוקר,קינאתי... מי לא יקנא! אני אוהבת מועדונים... בכל מצב יום למחרת ישבתי עם המשפחה בסלון ואז דיברתי עם אבא על זה שהיה אתמול מסיבה ואפחד במלא לא הלך לבצפר. פתאאאאאאוםםםם אמא שלי באה בצעקות מההההה איך לא הלכת למסיבההההה גם אלינא הלכה?ואני כזה כן...... והיא התחילה לצרוח עלי את מרגישה טוווווב תפסיקי כבר!!! תצאי למועדונים אני מרשה (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) לך!!! ואבא שלי אפילו אמר שלא ממש תיהיה לי שעת חזרה (!!!!!!)

 

מצד אחד שמחתי לשמוע שהם פעם ראשונה בחיים רוצים שאני יצא למועדונים או יצא בכלל ..

מצב שני אמא שלי לא כל כך מאמינה למה שיש לי... לזה שזה לא לגמרה עבר...

היא אפילו שלחה אותי לפסיכולוגית כדי לפתור את בעיות "גיל ההתבגרות" והיא עדין לא מבינה אחרי שלוש פסיכולוגיות שאני ל-א-א-א-א- מסתדרת איתן! לשלם לבנאדם כסף כדי שיקשיב לך ויתן לך את הביקורת והדעות שלו שבכלל לא נראות נכנות בעיניי נראות לי ביזבוז זמן! אבל אם זה עושה אותה מאושרת אני ילך לעוד כמה פגישות ויסיים עם זה.....

 

(עוד לא סיימתיייי את הבלוג-סיימתם לימודים ואין לכם מה לעשות בבית אז תקראו) בעיקרון לי כי יש מה לעשות=שיעורים במתמטיקה! זה המקצוע השנוא עלי ..

אני לא מסוגלת לחשוב הרבה על דרכים ופתרונות בראש.. כאילו הראש עסוק במשהו אחר.

במיוחד בתקופה הזאת... ואני בכלל לא יודעת איך אני יתעורר בתשע בבוקר כל בוקר אם אני בקושי ישנה בלילה........

אה מה שכן! אחד הגסטורולוגים (רופא שמכניס צינורית עם מצלמה דרך הגרון ורואה כל מה שקורה שמה למי שתהה במהלך הימים האחרונים) התקשר אלי ואמר שהתפנה לו תור ביום ראשון,האמת שפה זה כבר היה מה'.... כאילו לסבול את זה עד ל1.7 זה לא היה הגיונייייייי ואני ממש ממש ממש מקווה שהוא גם יעזור לי ובבדיקות זה כן יראה משהו שהוא חסר משמעות וכדורים או משהו קטן יפתור את זה..(ובגלל זה כול מי שיקרא את הבלוג יגיד אמן!!!)  כי אני כבר חודש עם כאבים,בחילות,סחרחורות,ובדיכאוןן שחודש שלם לא היו לי חיים נורמלים...

 

ולסיוווווום אני חייבת להקדיש קטע קטןןן לשחר קוררררררררן אהובתי! שיש לה ביום שבת יומולדדדדת 17(!!! ) ואני יודעת שלפני שבוע הבטחתי לבוא לטבריה איתה ועם כולם לחגוג לה בלי סוףףףףף אך המצב הבריאותי לא איפשר לייי

אז שוחחחחחחחחחח אהובתיייי שכל מה שתרצי בחיים יתגשםם אל תפסיקי להיות ילדה מתוקה ומדהימהה-הה-ה-ה-ה-ה-ה-ה כממו שאתתתתתת! אל תפסיקי לשיר ואל תפסיקי לרקוד מצחיק עם היידים!!! שתדעי שלא משנה לאיפה תלכי אני תמיד פה בשבילך! מחכה לשיחות ארוכות וחפרניות כמו שאני אוהבתתתתתתת !! ואוטוטו אילתתתתתתתת עם לו''זזזזז עצבני והשומר מלמטההה!!!!

אוהבת אותך אחוות!!!

 

 עדדדדדדדד כאן בפינתנו היוםםםםם ....

ירדן קורמן (זאת שמאוהבת קשותתתתתתתתתתתתת בערן החתיך )

ומטוררררפת על שני חן שאני יעשה לה ת'מוות בחופש הגדול!!!!

 

 

 

 


בגלל היותייייייי חמודההההההההההההההההההה ומתהההההה על ערן בן שמחון E-BAS (הילד הכי גאאאון שהכרתיייייי )

הוחלטטטטט לפרסם את השיררררררר הכי מדהים שלו ושל אסף שמחה דוך לשירותייייייייייים

שיררררררר פצצההההההה והאמת..רמה הרבה יותר גבוהה מרובבבב הראפרים כאפות של ימיינו!

 

אזזזזז קבלוווווו אתר מי שלא נכנססססססס לא מבין במוזיייייייייייקה ....... :):):)

http://www.mytempdir.com/1351953

 

נכתב על ידי , 21/6/2007 23:08  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המכתב... חחח


די זה כזה הזוויייי אני מזה הולכת לפדח את עצמי עכשיו..אבל פני זה אני יספר לכם איך הכל קרה..

אלינא ביקשה ממני לחפש לה ת'פתקים שקיבלנו בפולין.. אז פתחתי את מגירת המכתבים שלי שזאת מגירה כככככככה ענקית

והתחלתי סתם לחפש... הדבר הראשון שמצאתי היה את המכתב הזה... והאמתתת שעמדו לי דמעות בעיניים בזמן שקראתי אותו.

לא כי מסופר פה על בנאדםם ש"אהבתי " בצורה מטוררפפת.. ו"אהבה" ראשונהה... אלא בכלל כל הנושא של אהבה איך הוא נתפס בראש של ילדה בכתה ה'... (גאאדד) ואיך כאילו לאט לאט.. כל התמימות האין סופיייתתת הזאתתת שבכלל לא ידעתי מזה אהבה וככה בערך למדדתיי.. ואיך היא לאט לאט לא יודעתתת נעלם כל הקסםם הזה!!! טוב די לחפוררר אבל באמת כמה שזה יצא ארוך המכתב יהיה שווה לקרוא אותוו נשבעת לכםם!!!

 

(ואני מבקשת לא לצחוקק עלייי זה מכתב מכתה ה')

אתה הילד שדפק לי את הראש במשך שנה וחחצי.אתה כפיר הילד שכל כך אהבתי,אהבתי הראשונה והאמיתית

שבחיים אבל בחיים  אני לא ישכח אותה.אם תקרא את זה בטח תחשוב שאני איזה משוגעת שברחה מבית משוגעים

אני אפילו לא זוכרת איך הכל התחיל.זה היה שעברת לגור בבנין לידי חלון מולי בקומה האחרונה,הייתי אז כתה ג' או ד'

אני לא זוכרת. דותן השכן שלי מלמעלה רצה לקרוא לך טל בגלל שיש עוד ילד בבנין שלך שקוראים לו כפיר ואתם כל הזמן

מתבלבלים זאת בעצם הפעם הראשונה שראיתי אותך . חשבתי שאתה נראה טוב לא יותר מזה.. אולי גם חמוד אבל זהו! זה הכל!
לא ממש התיחסתי אלייך..בתחילת החופש הגדול של כתה ה' המעבר לכתה ו' הייתה למטה עם אח שלך הקטן אתה הייתה על אופניים שאלתי אותי איפה מורן אחותי האמצעית (הם באותו גיל) ואם היא בבית עכשיו עניתי שיכול להיות ואמרתי לו שיתקשר אליה לפלאפון  נראלי שבאותו רגע הייתי בעננים פשוט התאהבתי מרוב השגעונות שלי שיגעתי את החברות שלי. כל היום רק סיפרתי להן סיפורים עלייך על מה אתה לובש ואיך אתה מתנהג פשוט הכל ביום שלא ראיתי אותך זה היה יום אבל בשבילי. כל הזמן כל יום כל דקה הייתי מסתכלת בחלון לראות אם אתה בחדר. בהתחלה בחודשים הראשונים של אהבתי אלייך החלון שלך תמיד היה פתוח. תמיד יצאת ממנו להסתכל על מה קורה בחוץ ומכל מיני דברים שכאלו הייתה לבן עם עיניים חומות גדולות שיער פטריה חלק חום בהיר כ''כ אהבתי אותך מרוב שכ''כ אהבתי אותך בא לי עכשיו לרוץ אלייך ולהתחיל לבכות לך על כל השנה וחצי האלו שבגללך התבזבזו לחינם אפילו שלפעמים זה היה שווה.הייתי בוכה בגללך כ''כ הרבה אמרתי לעצמי תמיד אתה הגדול אני עולה לכתה ו' אתה עולה לי'א איך אתה כבר יכול לפגוע בי אם אנחנו בקושי מכירים לאט לאט הבנתי שלא משנה מה או מי כל דבר בעולם יכול לגרום לך להפגע שמדובר באהבה. הייתי יודעת את כל מערכת השעות שלך במהלך החופש מה אתה עושה ומה אתה תעשה.. היתיי חולה,מאהבה אהבה אהבה אהבה אהבה אהבה...

איזה מילה זאת אהבה קשה ונוקשה שאוהבת לפגוע.אני זוכרת את הפעם שמיכל באה לישון אצלי כמו תמיד הלכנו לחלון להסתכל אם אתה בחדר והחלון היה פתוח וגם האור וישר ידעתי שאתה בחלון והחיוך עלה על פני חיוך כזזזזה ענקק.. אחרי שעתיים שרק הסתכלתי בחלון סגרת את האור ואמרת לילה טוב בנות . בשבילי זאת הייתה פדיחה כי ניהייתי אדומה אבל מיכל לא הפסיקה לצחוקקק ואמרה שזאת תיהיה בדיחה טובה שניהיה גדולות.. או הפעם שהלכתי לסרט מולאן רוז(שתבינו כמה ישן..) ושביכלל לא נהנתי בו דימיינתי אותך יושב ליידי שחזרתי גילית שהיית אצלנו בבית ואני פיספסתי אותך!לא הספקתי לראות אותך! ישנתי באותו לילה עם קרן אחותי הגדולה באמצע הלילה התחלתי לבכות בגללך. כי לא הספקתי לראות אותך. בבית היה את הריח שלך... הוא היה כזה טוב...!!   חלמתי עלייך דימיינתי אתך ואפילו נשמתי אותך.. את הרוב דימיינתי בחלום.. שאנחנו זוג אוהבים לנצח נצחים! נכון מצחיק?! באותו זמן זה היה עצוב. כל פעם שראיתי אותך התרגשתי מחדש.. תמיד ניסיתי לברר עלייך דברים.. ולא תמיד הצלחתי!
אני זוכרת שסיפרתי למורן אחותי שאני מאוהבת בך והיא ישר רצה לספר לקרן אוי כמה שאני מתפדחת רק מלחשוב על זה.. כל כך הרבה התביישתי בזה.תמיד קראתי לך כפיר,כפיר שלי,כפיר יקירי. כמו אישה! פעם אחת ההורים שלי נסעו לאילת וקרן נראלי הייתה בצבא ואני שכבתי בסלון ראיתי שולחן לחמישה ומורן אמרה שהיא הולכת שנה עם יעל ועוד מעט היא תחזור לא ממש התיחסתי עד שהם חזרו ואתה חזרת איתן נראלי קיבלתי התקףף לב באותם דקות שנראו כמובן כמו נצח.! הקול הזה שלך ...נער מתבגר..  שהיום הוא של גבר בן 18!! ירד לך דם ביד וזה לא הפסיק ויעל ומורן צחקו עלייך ואני כמעט בכיתי .ראיתי את ההשתקפות שלך דרך החלון ילד מושלם! חיכיתי רק שה' יעזור לי לצאת משמה.. הייתי אדומה!! משהו באמת עזר לי.. הטלפון צלצל וזאת הייתה אורן אמרתי למורן להעביר לי לחדר ובריצה רצתי לחדר ועניתי אמרתי לה בהתנשפות כפיר פה בואי מהר!!!! וניתקתי, ירדתי למטה וחיכיתי לה חצי שעה הייתי בלי נעליים והיה לי ממש קר.. ורציתי לבכות אבל פחדתי שמישהו יראה ! אורן הגיעה אחרי חצי שעה של סבל ועלינו . הם שאלו למה לקח לי כל כך הרבה זמן ואמרתי שניסיתי להתאבד בצחוק מורן ויעל ישר רצו אלי ואתה לא באת.. לא יודעת למה,כנראה שלא היה לך אכפת.. אחר כך באתם לחדר שלי והרחת את הבושם שלי שהיה מבושם בטירוף בכל החדר ואמרת שהוא מסריח מורן ריססה אותך בו ומאותו יום לא השתמשתי בו יותר מי היה מאמין עד לאיזה מצב  השפעה אהבה הגיעה.. נראלי ששנאת אותי אני כמעט בטוחה בזה לגמרה ילדה שקטנה ממך באיזה 5 שנים ככל היום מסתכלת עלייך מהחחלון ומנסה להיות חלק מהחיים שלך זה מעצבן. הסתיים החופש הגדול ועליתי לכתה ו'... ביום שלישי של הלימודים ראיתי אותך הולך לבצפר מחכה בתחנת אוטובוס חוץ מזה לא ראיתי אותך עוד הרבה הולך לבית ספר גם החלון שלך היה תמיד סגור לא כמו פעם. בחורף כמעט שבכלל לא ראיתי אותך...

היו ימים שהייתי שבורה לאלפי רסיסים ושראיתי אותך לחמש שניות האהבה הייתה חוזרת והרסיסים היו מתחברים בדבק! אתה פשוט מושלם! אני יודעת שאהבתי אותך והיית כל חיי במשך שנה וחצי שאפילו לא רציתי לעבור דירה. עכשיו אני עוברת ואמרו לי שגם אתה עובר לגבעת טל.. סיימת י'ב ועוד מעט אתה מתגייס.. אני מאחחלת לך את כל האושר שבעולם ואפילו יותר.. שתמצא לך אהבה אמיתית וכל דבר אפשרי שיש.. אני רק מאחלת לך... כי אני יאהב אותך תמיד..

 

 

זה כל-כך ארוך! אבל האמת עדין יש לי ניצוצות בעיניים.. סתם להזכר בתקופה הזאת... שאוטוטו נגמרת.. שעכשיו אני בגיל שהוא היה.. ואני עולה לי'ב.. ראיתי אותו לא מזמן יושב בבית הקפה של אבא.. לא זהיתי אותו על ההתחלה כי הייתי באוטו אבל מורן אמרה שזה הוא..

וחייכתי לעצמי.. אבל בתכלס.. אני שמחה על מה שהיה..כי עכשיו שאני יהיה סבתא יהיה לי על מה לחפור לנכדים שלי...

אני מקווה שלמישהו משמעמם והוא יקרא את הכלל!!!!

וזהו.. :) אוהבבבתתתת

 

נכתב על ידי , 10/6/2007 20:46  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





12,476
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לירדן קורמן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ירדן קורמן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)