כולם נופלים קורבן לקורמניזציה

חשבתי עם לכתוב שוב על מה שעובר עלי בתקופה האחרונה,וגם ככה אני לבד בבית בפעם הראשונה שהשאירו אותי לבד מזה שבועים!! עכשיו אלינא הלכה ומייד קיבלתי התקף בכי... ככה שאני כבר בוכה מזה רבע שעה.. ומקווה שהכתיבה תעביר לי את זה!
אז מה קרה מאז יום ראשון שהשתחררתי... מממ.. ביומיים הראשונים היו לי רגעים שחשבתי שעוד דקה ואני נוסעת בחזרה לבית חולים.. לא רציני לנסוע..אבל כאב לי.. אבל אז אבא אמר רק לנשום ולנשוף... גם ביומיים הראשונים הוא ישן איתי בלילות כי פחדתי להתעורר מכאבים ושאני לא יצליח להגיע עד אליהם (אבל ביומיים האלה ברגע שנרדמתי לא הרגשתי את הלילה)
יש לי עוד כאבים... יש לי עוד בכי... הרבה בכי..רגעים של שבירה...

אמא שלי היום התחילה לבכות כי נמאס לה מהמצב והיא גם ככה מרגישה רע עם המחלה שלה..

ואבא שלי היום עיצבנו אותו ושהוא לוקח ללב זה לא טוב כי הוא גם חולה..

אחותי האמצעית רוצה רק לעזוב ת'בית או את הארץ... ואנחנו לא מסתדרות מאז שהיא חזרה..

ואחותי הגדולה... עסוקה בשלה מה אני יגיד...

אני מתגעגעת לבצפר,לחברים,ליציאות...

לערן! כמה שאני מתגעגעת לנסיכולי הקטן, הזה לצבוט אוותוו...

כבר לא נעים לי מימנו שלא נפגשנו שבועים ואני כל כך רוצה לראות אותו ולא מסוגלת,כי אני מרגישה פשוט רעע!!!

ויום שבת אנחנו חמישה חודשים ויום אחרי יש לי בגרות בתנ''ך שאני מקווה להצליח ללמוד אליה..

ואני רק חושבת אם.... אני יצליח להפגש איתו... אם אני כבר ירגיש טוב עד יום שבת...אם בכלל אני ירגיש טוב...

שחולים..אז תמיד חושבים על הדברים הכי רעים.. כאילו חושבים המון על מחלה קשה.. על מוות....

ואני רק רוצה שזה יעבור!!! כאילו סיימתי עם הרוקוטן מה שאומר שסוף סוף מותר לי  להשתזף ולשתות..

ו... זה סוף שנה ויש מלא בגרויות.. ואני לא מצליחה להספיק כי אני מרגישה רע.. ולהנות...

אז בעיקר אני מיואשת,אפילו הרופא הביא לי כדורי הרגעה.. נראלי שאני בכיינית.. אני די בטוחה..

ירשתי את זה מאמא! זה בטוח...

קיצר... חפרתי סתם... אני הולכת לקחת איזה כדור הרגעה

אני משתדלת להעלים את ההתמכרות לכדורים ברגע שכואב ולסבול בשקט..

רק לנשום ולנשוף... ירדן :)

קיבלתי מחזור והתחלתי גלולות ביום שלישי..... התעוררתי בלילות והקאתי,והרגשתי רע....

מאוד רע.... הייתי בוכה לאבא שלי שעותתתתת עד שהייתי מתעוררת ונרגעת,לקחתי כדורים

הרבה כדורים..... רוקוטן גלוולות קל בטן מדי שלוש שעות ושני אופטלגין פעם ב4 שעות..

שזה מסתכם באיזה 50 כדורים בשבוע... ביום שישי היו לי שוב בחילות בברית, ובערב לא יצאתי ושההורים חזרו מהצגה הם אמרו לי או בית חולים או שאת לא מעירה אותנו בלילה.. וידעתי שאת זה אני לא יכולה לקיים... אז שמתי טרנינג ונסענו לרוטשילד. ישר נזכרת באנטומיה של גרי שבלילה יש מלא פעילות ואנשים ומה שאני ראיתי זה הרבה חושך ושקט.. עד שרשמו אותי במיון בא איזה רופא ואמר הסלב הגיע ואחריו רופא אחר החזיק שיכור שכנראה מופיע שמה באופן קבוע,הוא היה פצוע ובקושי יכל ללכת... אבא אמר שמחר בטח נראה אותו נוחר כי בטח אין לו איפה לישון. עלינו למחלקת ילדים כי מסתבר שמתחת לגיל 18 אתה עדיןןןןן נחשב ילדדד!!!!!! עשו לי בדיקות דם וחיברו אותי לצינורית קטנה שלא ירדה לי מהיד עד היום... שחיכינו לתוצאות עברה עגלת ברזל עם שני גברברים וסתם הסתכלתי עליה,ואז היא חזרה.... היה שמה מישהו עם בד מעליו,הוא היה מת. התחלתי לבכותתתתתתת מהיסטריההה למרות שהתברר שהוא מהבית אבות הסעודי אבל עדיןןןן הוא היה מתתתת ואני הייתי במצב קשה..... שלא יכולתי ואבא עם המשפטי חוכמה "בסוף את כולם לוקחים...." ואני המשכתי לבכות ואז הרופא אמר שאני נשארת לישון שמה ושוב התחלתי לבכותתתתת!! לא רוצה לישוןןןןןןן שמה!!! זה מלחיץ כזה.. כאילו מי שנשאר להשגחה בדרך כלל יש לו משו! והלואו לא הסתכלתם אני ילדה בריאה..!!! סידרנו את המיטה ואמא ישנה ליידי על "המיטה".. האמת שלא ממש נרדמתי.. ראיתי את כל הילדים הקטנים מסביבי והנחירות הקטנות שלהם.. לא יכולתי להפסיק לבכות,רציתי הביתה.. היו לי אלפי מחשבות שאם היה לי מחברת הייתי ממלאה את כולה.. בבוקר התינוק העיר אותנו בשש..קטן כזה.. כאבה לי הבטן...לקחו אותי לגניקולוגית למטה ובדרך ראיתי את השיכור ישן על המיטה נוחר כמו סוס... וחייכתי לעצמי.. למרות שכל הזמן חשבתי איך אפשר להגיע למצב שלו!!!!! הגניקולוגית הייתה ערביה מטומטמת שניסתה להרוג אותי והתחלתי לבכות... למרות שרוב הזמן השתדלתי לא לבכות,זה לא כל כך הלך....

ואז עלינו לאכול צהרים רק אבא נשאר איתי...האמת שכבר הרגשתי יותר טוב והצלחתי לאכול כמה ביסים מה שלא עשיתי כל השבוע,ואז נרדמתי.. שהתעוררתי החדר היה ריק,יום שבת וכולם עזבו את הבית חולים.. נשארתי לבד בחדר.. ואבא שלי הלך לסיבוב.. כמו ילדה קטנה קיבלתי התקף בכיייייי מטורףףףף

כאילו ממששששש הלכתי לאבא שלי ובכיתי לו ושהוא הלך ואחותי קרן ופז באו המשכתי לבכותתתת ולא הצלחתי להפסיק..סתם בכיתי.. בלי סיבה..

ואז מורן איתן וציצים באו לבקר אותיי והצחיקו אותי מאוווווווווווווווווודדדדדדדדדדד ואיי הם פשוט קרעו אותי מצחוק ואז הדודים באו וההורים והלכנו לראות כוכב נולד ולקראת סוף הכוכב נולד הרגשתי סחרחורת והייתי צריכה פיפי והלכתי וכמעט התעלפתי,רצתי לחדר והתחלתי לרעודדדדדד כמו סוסה,כאילו הרגליים שלי שיקשקו. ואני יתן דוגמא:כמו לעמוד בפולין בשלג עם בגד ים..

הרופאים לא יכלו לעשות כלום,אסור לתת לי שום כדור....... חשבנו בהתחלה שזה וירוס בקיבה. ואז שזה רעלת כדורים........... אז הייתי צריכה פשוט לשכב... התחלתי להתפלל לה' כאילו ממשששש התפללתי אליו או יותר נכון התחננתי שיגרום לזה לעבור שאני ירגיש טוב ושאני אלך כבר הביתה. רציתי להיות חזקה בשביל אמא שגם ככה כל הזמן כואב לה.. ולא יכולתי. בבוקר עשו לי אולטרסאונד והרופא אמר שכנראה ולא ישחררו אותי היום.... התחלתי שוב לבכות כמו תינוק...... (כן ,איבדתי הררבה נוזלים בסופ''ש)

רציתי הביתה!!! לא יכולתי.. כולם עזבו ורק אני נשארתי... טוב היו גם שתי אנורקסיות ילדה מרעלת כדורים וילד בן 5 ערבי קטן שבא יום לפני, הוא היה חמוד....

הגניקולוג הפרטי שלי מנהלת את מחלקת נשים בבית החולים אז עליתי אליו שיציל אותי מכל הבדיקות המטומטמות שהם עושים לי! והוא בהחלט עשה זאת

(תודה ד''ר פז!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מעריצה שלך לנצח)בנתיים הלכתי קצת לחדר משחקים ועשיתי צמיד ושיצאתי ראיתי ילדה קטנה בת איזה 9 לפי דעתי עם קרחת... היא בקושי פתחה את העיניים ואני רק חשבתי איזה עולם אכזר.... ! כאילו... הוא באמתתתתתתתתתתתתתתת אכזר..!!!
ואז בא אלי לחדר סטג'ר מניו -יורק מנהטן... חמוד כזה.. מכוער אבל חמוד....... ואני כזה "שלום האנטומיה של גריייייייי " זה היה כל כך מצחיקקק... ואז הרופאאא הגדול בא סוף סוף בדק אותי ואמר "את משוחררת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" ושובב התחלתי לבכות מאושר............... :):):)

נתתי לאחת אנורקסית את הטלפון שלי שניהיה בקשר! היו שמה ילדים מדהימים....

וכמה שתמיד פחדתי להכיר האנשים האלה שמסתובבים שבועות בבית חולים עם פנים לבנות..

את הילדים מכל הדתות,יהודים,דתיים,ערבים,ואפילו הודים...

אבל עכשיו אני שמחה שהכרתי. כי הם בסכ''ה ילדים...... באמת!!!!

אז עכשיו אני בבית... נתנו לי סוף סוף לקחתי כדור אחרי שלושה ימים שלא לקחתי כלום... ואני מרגישה קצת יותר טוב.. אני רוצה לישון ויש לי הרבה, ואני די מאמינה שהבגרות במתמטיקה כבר הלכה ואני אצטרך לעשות מועד ב',אבל אם אני יהיה בריאה זה מה שחשוב.... זה הדבר אולי הכי חשוב......

                                                          רק בריאותתתתתתתתת,זה הדדבר הכי חשוב בחיים.. :):):)

ירדן שגססה.. ועכשיו חיה באושר ואושר.. :):):)