אין ספק שאני כל כך "מאושרת" אבל אין לי כוח להכנס לזה שוב....
דיברתי על זה מספיק היום אז נעזוב את זה, לפחות לעכשיו.
אז ככה.. היום בשיעור מחשבים... בזמן שבלה המורה, שהיא בכלל לא אמורה ללמד אותי ועוד חצי מהכיתה שלי...
שוב ניסתה להסביר לנו משהו שם, שכרגיל אפחד א הבין (אז כמובן ישענו שזה יקרה וכרגיל לא הקשבנו),
בקיצור נכנס לי משהו להעין ואז התחלתי להפחיד את כל מי שהיה סביבי.. מתוך שיעמום... פשוט היה ל את הצורך הזה חחחח.
והינה תיעוד מצויין ע"י יאנצ'י לנושא:
חח נו מה אתם אומרים? יפה נכון? חחחחחח
טוב אממ אממ.. יום ראשון... היה גם שיעור מתמטיקה (יאי איזה כיף) התחלנו ללמוד לגוריתמים או משהו כזה,
לא הבנתי כלום בשיט, נו אולי חוץ מההתחלה, כרגיל, אז שוב תקפה אותי המוזה בשיעור חחח... כתבתי דיי הרבה דברים נחמדים.
אבל את זה הכי אהבתי:
זה מתחיל כל בוקר בשש
אין שום סיבה להתרגש
אין באמת טעם להרים ת'ראש
לא מרשים להישאר במיטה
כל יום נירא אותו דבר
היום כמו אתמול
והיום כמו מחר
ממש מרגיש דה-ז'ה-וו מחורבן
בשביל מה לקום
בשביל מה לנסות לשנות
אם השינוי לא מצליח
וסתם גורם לדמעות לצנוח
נמאס לחכות
נמאס לצפות
שאולי...
אולי משהו יקרה
שמשהו יקרה
שמשהו שם ישתנה
אולי טוב
לפחד מהרע
ולקבל בחילה
הימים מבחוץ שקטים
בלי שום אקשן
יושבת וחושבת
יושבת ומחכה
לא רואה את האור בקצה המנהרה
הימים עוברים
ואיתם החיים נגמרים.
טוב הרבה זמן לא שמתי פה משהו שכתבתי (למרות שכבר יש לי מחברת מפוצצת, אבל כלום פשוט לא באמת גמור).
יש סיכוי גדול שזה עוד ישתנה.. ניראה.
אני לא יודעת מה זה בדיוק.. אבל יש משהו במילים האלה,
ואני אישית דיי מתחברת... מה דעתכם על זה? (אני באמת אשמח לשמוע הארות והערות)
וזה הלב שוליה הכינה לי בשיעור מתמטיקה הזה 3> איזה יופייי חחח. 
טוב זהו....
דיאנקי 3>
עריכה:
אעאעאעאעאעאע%&#^*#%&@#%&^$#@&&#^*#%*#%&)#
הכלללללללל מעצבן אותי!!!!!!!!!
אני צורחת על כל אחד שרק מצייץ לכיוון שלי!
דיי דייי אני עוד שניה מחרפנת
$^&$^&@^*#%W@%^#$^&#$^@%$&%)&*(&
:'(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DianA____*
