המשך לפוסט (פרק של הסיפור)..... :-)
פרק ב
אולי אהבה באמת מנצחת הכל?
היה
זה לילה בעל ערפל סמיך האוויר היה כבד והירח כוסה בעננים שחורים המעידים על משהו
דרמטי משהו משמעותי אמור ליקרות.
הוא
הריח את המיטפחת, שהדיפה מריח בשמה היוקרתי. הוא עקב אחרי הריח דרך השיחים, העלים היבשים והעצים השחורים והנבולים בחשכה. אבל
עצר כאשר הבחין בארמון ואף לא ארמון אלא טירה. טירה מקושתת באריחים שחורים
,פסיפסים של אבירים בסוס שחור,תמונות גדולות
של ציורים המסמלים את תוצאת הדיפרסיה והרצונות להיתאבד.
בטירה היה מישתה, מישתה סטנדרטי ,מספר רב של עשירים אנוכיים שבואו להיתענג ולבזבז את זמנם
במישתה חסר ערך ויקר במקום להיסתכל על
העולם שמסביב.
למרות
זאת, הוא ניכנס אל תוך הטירה מזוויעה. הוא חיפש אותה בין כל האורחים. מיתפתל
ומיתפתל ביניהם ולא מוצא שום רמז לקיומה בחדר. אבל הוא ידע שאותה נערה בעלת הבושם
היוקרתי תיהיה שם. תיהיה ותחכה.
הוא ידע שהתוצאות יהיו לא טובות וכל החיפושים
יהיו לשווא אך זה לא מנע מימנו להמשיך לחפש את אותה נערה שגררה אותו לטירה.
הוא
פחד שאותה נערה היא בידיוק כמותם. אנשים בעלי רגשות ומחשבות מעשיות חסרות ערך. בין
אדם אנוכי שיעבוד רק בישביל עצמו. יתנשא אל מעל האחרים שלא ברשותם כוחות ומעמד כמו
לו.
הוא
עצר באמצא הרחבה וראה נערה לבושה בשמלה
אדומה תחרה שחורה שכיסתה את כתפיה החטובות . שערה היה שחור ארוך וחלק עינייה היו
כחולות וזהרות. הוא נידהם מיופיה. הוא מעולם לא ראה אישה בעלת יופי כמו לה. ובאותו
רגע הוא ידע שזאת היא. עבר בקולו ראש שצעק את שמה. אליזבת היה שמה. השם הזה הידהד
בראשו כמה פעמים. אליזבת הנערה בעלת הבושם היוקרתי הגרר אותו לפנים הטירה.
כאשר
ניפגע בפעם האחרונה האהבה הארורה הפכה אותו לחיה ביפנים. החיה שברשותה לב קפוא
גדול אך קפוא. חיה רוצחת שתהרוג ביגלל שינאה חית פרא שתיפגע בכל אורח חיים
שמסביבה.
הוא
הבחין באורחים שבאו להנות להפוך את עולמם ליפה כאשר מיבפנים הוא מכוער.הוא היסתכל
עלייהם בגועל בדחייה.
הוא
הבחין בא,וצעד ליקרתה רק כדי לישמוע את קולה אבל היא עדיין לא הבחינה בו. ועם זאת,
אולי כן הבחינה ומנסה להיתחמק מקירבתו? או אולי היא מרגישה את עוצמת החיה ואת לבו
הפגוע ואינה מוכנה לשאת זאת?
היא
אכן הבחינה, והתחילה להתחמק מימנו. הוא לא עצר והיא המשיכה לכיוון חדר אחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
