ציורי הלא גמורים – מה לעזעזל?
איך? רק עכשיו שמתי לב שלקחתם חוצפה להביא דעה על
מיקרה או אירוע שלא נוכחתם, ולא ראיתם במו עינייכם את "הטעות השטותית"
שעשינו. למה?! כי אנחנו לא רואים את הדברים כמו שאתם? אז אנחנו לא חשבנו שצריך
לקחת את החדר של ההורים להתחלק לתורות ולהתמזמז רק שם, או לעשות עוד כמה דברים
תמימים כשמדובר על חוסר רגשות רומנטית וכיף. אז לא עשינו את זה כמו שאתם הייתם
עושים עם החבר/ה שלכם או עם היזיז/ה שלכם. ואולי תיתגברו ותבינו כי, קורה שידידים,
חברות, או, חברים מתנשקים סתם ככה ורוצים להתנסות, או אפילו מאמצים יזיז/ה חדש.
תתרגלו למציאות הקרה והמסוטצת שלנו – אתם כבר לא
ילדים בני 5 שכל פעם שרואים את המין השני יצרחו איכס!
So be it!
עכשיו נגיע לציורים שלי:
חזרתי לצייר אחרי הפסקה די ממושכת של חוסר מוזה
וביכלל פעילות כלשהי על נייר. הם לא ממש גמורים, אבל הם קרובים לגמירה.
הראשון לא יצא משהו... הוא אמור היה להיות ג'וני דפ,
אבל את זה.... לא שמעתם מימני!
השני הם זוג רוסים במלחמת העולם ה-2. ידוע כי הרבה
נשים גם כן נילחמו ונהרגו יחד עם החיילים הגבריים. וכאן, הם במשחק מקדים בשדה
הקרב.
ובפוסט הבא אני עשים עוד כמה ציורים שכרגע ידיי
עצלניות מכדי ללחוץ על העכבר ולהעלות עוד תמונות.
Till next time!
לא נכון! עכשיו אתם אומרים לי?! מה אני הולכת לעשות
עכשיו?!
חודשיים לא מספיקים לי להיפרד מהחברים שלי ומכל מי
שאני מכירה... למה רק עכשיו?
עוד חודשיים?!
לפחות הם ילוו אותי לנמל
התעופה, נכון?
טוב לא קיבלתי תשובות על
השאלות הנ"ל, אבל כל מה שידוע הוא – שהקדימו לי את הטיסה לרוסיה לחודשיים
בלבד. אם בית הספר מקבל אותי בכל זאת לעומת הסמסטר שהתחיל רק אז אני טסה... אם לא
אני נישארת אתכם עם סיכון לשנה הבאה.
From Israel with love!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
