בדרך להגשמה עצמית

האמת היא שאני קצת בשוק שהמקום הזה עוד קיים..

קיוויתי שכן.

מסתבר שבכלל שכחתי מהמקום הזה. :(

ישראבלוג זה מקום רחוק רחוק רחוק....עם זכרונות רחוקים רחוקים..

עברו 4 חודשים מאז שכתבתי בפעם האחרונה,

מה שמצחיק הוא- ששום דבר לא השתנה..

אבל, אני לא יודעת מה כתבתי פה ומה לא,

אז אספר...

נולד לי אח, כמעט לפני שנה :)

אני כבר שנה וחודש בצבא :) עוד 11 ברעל..

חבר עוד לא היה לי מאז גידי, כן היו המון דברים אחרים וקטנים,

עדיין יש..ההוא מחיפה עדין מעניין אותי, החניך לשעבר, זה עם החברה :(

עם שוקי נמאס לי..הקשר לא התקדם לשום מקום עד עכשיו, ונראה לי שכדאי לוותר.

עברתי לבית חדש

הוא קצת מחוץ לעיר, אבל קרוב מאוד

אני אוהבת את הבית החדש :)

לוקח לי זמן להתרגל אליו, כי אני רואה אותו רק בסופ"שים

אבל כבר התמכרתי אליו :)

נתקעתי, אני לא יודעת עוד מה לכתוב

וואו איך אהבתי את המקום הזה ואיך שכחתי ממנו זה מוזר כ"כ..

אולי אחזור

אני צריכה לפרוק אני מניחה..

ואת חווית הצבא כדאי לשמר במקום כלשהו..!

הצבא הזה...זה משהו מיוחד..

איך קרה שאני פתאום לא נמצאת בבית כבר שנה וחצי בערך?

שאני רואה אותו רק בסופשים? שאני רואה יותר את המפקד שלי מאשר את ההורים שלי?

ואיך קרה שיש לי אח חדש (כפרה עליו) ואני לא רואה אותו מספיק!

למרות הכל, זה טוב לי הצבא הזה

זה נותן לי דברים טובים וחדשים

זה נותן לי אנשים שלא הייתי מכירה בנסיבות אחרות

וזה מצויין!

כלי מצויין להתמודד עם אנשים שהם ממש לא כמוני

ושבחיים לא הייתי בוחרת להיות שם איתם

אבל זה נקבע לי כעובדה וכל מה שיש לי זה להתמודד עם זה- וזה מצויין! זה אתגר נפלא!

זה להיפתח לדרך חיים והסתכלות קצת שונה.. זה מפתח אותי, מכיר לי עוד משהו

פותח לי חלון לאפשרויות אחרות, לדברים שלא הכרתי מעולם :)

וואו מאיפה זה בא החפירה הזאת... אבל זה נכון

רק עכשיו אני פתאום חושבת על כמה שזה נכון

אני שלא ידעתי מה זה להסתדר עם בנות- פתאום מוצאת את עצמי 24\5 עם אותן הבנות כל הזמן כל הזמן!

וזה מצויין!!! זה לא קל אבל זה אתגר נפלא :)

 שבוע חדש מתחיל- בסימן טוב :)