לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אבא של מנשה

אבא בהתהוות, מנסה לעכל את משמעות ההריון, לא יודע מה באמת צפוי בחודשים הקרובים ובכלל, אבל מלא כוונות טובות. אולי יום אחד "מנשה" עוד יקרא (או תקרא) את זה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2004

מנשה בשחור לבן


למה "מנשה"?  ככה.   ליתר דיוק: כי ככה אמא של מנשה החליטה. היא טוענת שזה על שם מנשה התימני מחסמב"ה. אם הוא ייוולד ג'ינג'י (ורצוי מאוד שכך יהיה), הוא יהיה התימני הג'ינג'י הראשון. זה שאין לנו גנים תימניים, זה לא מפריע לה.  אבל לך תבין נשים בהריון. מנשה יהיה מנשה עד שיוכח אחרת.


אמא של מנשה עשתה לפני כשבוע בדיקה שגרתית אצל גניקולוג בבית החולים שבו היא עובדת. אני מציין את זה, כי זה מסביר את השאלה למה אני לא הייתי שם. כשאת רופאה בבית חולים, הרבה יותר נוח לגשת לבדיקה מאשר לתאם עם הבעל.


ככה יצא שבפעם הראשונה שממש ראו את מנשה על צג האולטרה-סאונד, אני לא הייתי בסביבה. כשהיא התקשרה אלי באמצע ארוחת הצהריים וסיפרה לי שראתה אותו, כעסתי על עצמי על כך שלא באתי לבדיקה השגרתית, שלא היתה אמורה לכלול אולטרה-סאונד. נאלצתי להתאפק עד סוף יום העבודה כדי להגיע הביתה, לאחוז את התמונות ולראות לראשונה את מה שעתיד להיות בני או בתי.



 


אני מביט בתמונות האלה, וגם עכשיו עדיין לקשה לי לקלוט שזה אמיתי. איך ייתכן שבתוך הגוף של אשתי חי יצור אנושי אחר, עם ראש ופנים וגוף וידיים ורגליים? זה פשוט בלתי נתפס.


אני אומר לאמא של מנשה, שמבחינתי ההריון הוא עדיין רק "רעיון" ולא מציאות ממשית. כלומר, אני מבין באופן תיאורטי את מה שקורה, אבל לא באמת קולט. בעוד שהיא מרגישה את ההריון בכל רגע, עם הבחילות (שהיו וחלפו) ועם העייפות (שעדיין נמשכת) ועם השינויים הגופניים, הרי שאצלי לא ממש השתנה שום דבר.


התמונות האלה של מנשה מקרבות אותי קצת להבנה, שבאמת יש שם משהו שמתפתח. אבל זה עדיין בגדר "רעיון". מתי אני ארגיש את זה ולא רק אדע את זה?


הרופא בדק ואמר שיש למנשה כל האברים וגם מוח "מחולק כמו שצריך". לדיבור הזה של הרופאים כבר התרגלתי. ככה זה כשנשואים לרופאה.


הקטע המוזר הוא, שהרופא אמר - אולי ברצינות ואולי בצחוק - שהוא רואה קליטוריס אצל העובר, כלומר דגדגן. לכאורה, ניתן להסיק מזה שזאת בת (כלומר מנשה היא בעצם "מנשית"). אבל אני מסרב לקבל את הטענה שאפשר לראות דגדגן בעובר בגיל 12 שבועות. הרי בגיל הזה איך אפשר להבדיל בכלל בין פין לקליטוריס?


זה לא שאני לא רוצה שמנשה יהיה "מנשית". אין לי שום בעיה עם בת. להיפך. אבל אני נגד לקפוץ למסקנות. יש לנו חבר טוב שבסקירה המוקדמת (בשבוע מתקדם יותר) זוהה אצל אשתו עובר ממין זכר, ואחר כך בסקירה המאוחרת התברר שהיתה טעות ונולדה להם בת לתפארת.  אז אין לי שום כוונה להפוך את מנשה ל"מנשית" עד שיהיה ברור לגמרי אם זה בן או בת.


בסוף השבוע שעבר אמא של מנשה עשתה עוד אולטרה-סאונד בלעדי. היא לא עמדה בפיתוי וביקשה מקולגה בבית החולים לעשות לה בדיקה. הפעם היא ראתה את מנשה זז ברחם. שוב לא הייתי שם כדי לראות את זה...


לסיום, אתמול מכרנו את הדירה שלנו בהרצליה. זה קשור מפני שאנחנו צריכים לקנות דירה בתל אביב, שבה נוכל לגדל תינוק, וגם להיות קרובים לסבתא וסבא של מנשה, שיעזרו קצת. קוראים לזה Nesting... 

נכתב על ידי אבא של מנשה , 24/3/2004 21:51  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  אבא של מנשה

בן: 53




460
הבלוג משוייך לקטגוריות: הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבא של מנשה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבא של מנשה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)