מלאך בלי כנפיים

מסתבר שהצלחת לגעת לי בעצב כל כך כואב שבהופעה של שלמה ארצי הזלתי דמעה לשיר תתארו לכם עולם יפה.

אף פעם לא הייתי לבד.

כלומר אף פעם מגיל 17, כשאני לא בטוח איך זה קרה אבל מעט הבנות שהיו לנו בכיתה התחילו להתעניין בי.

מאז הרכבת הרים הזאת לא נעצרה ואני תמיד הייתי נסחף, בין אהבה ורומנטיקה לסקס סוער - בין תקופות של יציבות לנפילות.

לפני שבוע החלטתי שאני שם לזה סוף. נפרדתי מהבחורה שאיתה אני בקשר BDSMי, נפרדתי מהבחורה מהטינדר ונעלמתי לידידה שבטעות שכבתי איתה.

וזה כמובן הרגע שבו אני מקבל ממך את ההודעה "ער?".

בין הסדינים והדיבורים את תופסת לעצמך שוב את המקום הקבוע שלך בחיים שלי.

למחרת ניסיתי למשוך את הפרידה כמה שאפשר - להמשיך לעצום עיניים ולהנות מהאשליה המתוקה - אנחנו יחד בזוגיות מתפקדת.

אתמול אחרי ההופעה זה היה תורי לשלוח לך הודעה...