חרונולוגיה חסרת חשיבות

במסגרת מסע ההתאוששות המופלא שלנו נזכרנו במשהו כמעט שמח.

ביום X, הלכתי לאירוע כלשהו. לפעמים אני הולך לאירועים שכאלה. האירוע בכללו היה משמח. הרבה ילדים סיפקו הרבה שמחה ושעשועים עם מוזיקה טובה. באותו אירוע היתה גם הגרלה נושאת פרסים וחידונים שגם הם נושאי פרסים. רצה הגורל, ומזלי הטוב, וידעתי את אחת התשובות לחידון נושא הפרסים ולפיכך זכיתי בפרס. בלב הולם מהתרגשות פתחתי את מעטפת הפרס, כשאני כבר חושב להודות להוריי שהביאוני עד הלום, לבמאי ולצוות השחקנים המופלא, וראיתי במה זכיתי. ארוחת צהריים במסעדה. מעולה. אחלה.

כשטילפנתי לשתף את כל מקורביי בדבר זכייתי ההיסטורית, אחת מהן ציינה בקור רוח שהמסעדה נסגרה לפני עידן ועידנים, או יותר נכון חודש. כך, זכיתי בארוחה במסעדה שנסגרה. כמעט שמח.