יש לה יותר מדי תחומי עניין.
התלוננה האם על בתה, שהייתה לידה. הבת התגוננה באומרה שהיא עוד לא
יודעת מה היא רוצה לעשות בחייה.
לי לא נותר אלא להגיד לשותפי, שזוהי אחת התלונות המעציבות ביותר
ששמעתי.
אכן, חיסרון שכזה, להיות סקרן. להתעניין בהרבה מאוד תחומים. בימינו,
כמעט שאין חיסרון גדול ממנו. הרי שוק העבודה דורש ידע נקודתי, צרות אופקים עד כדי
שלמות, כי אחרת מתעוררות שאלות.
בכלל, האתיקה עלולה להיכנס לפעולה אצל אנשים סקרנים. אבל לא רק
האתיקה. גם חוסר ההתמקדות במטרות המפעל. מפעל במובן המוסדי, והרי כל מוסד תעסוקתי
כיום הוא מפעל. בין אם זאת אוניברסיטה, שמנוהלת כמו סלקום, או סלקום, שמנוהל כמו
צבא, או צבא שמנוהל כמו כל ארגון אחר שמטרתו להשיג את מטרותיו בצורה היעילה ביותר,
ולעזאזל עובדיו, רוחם, תחומי העניין שלהם, סקרנותם הטבעית.
בכלל, המוסד הזה עומד להסתיים. הרי הוא בכלל סטיה מן הטבע. מפעלים היו
אלה שצריכים להכשיר את העובדים של הדור הבא. מדוע אוניברסיטאות אמורות לעשות זאת?
מאימתי תואר ראשון הפך למצרך שהופך אנשים לעובדים טובים יותר? ודאי שהמצב הפוך.
תואר ראשון אידיאלי יהפוך אנשים לעובדים רעים יותר. הוא יעודד את תחומי העניין שלהם,
יעודד אותם לשאול שאלות. במקום להתמקד, להתמקצע, להשתלב בשוק העבודה בצורה מיטבית
(חלומם של ההורים ושל המעסיקים), אנשים ירחיבו את אופקיהם, ילמדו, יגלו תחומי עניין
חדשים. יגלו שסקרנות היא מהות האנושות ויבינו שאין להתלונן על כך שיש להם תחומי
עניין רבים מדי. ודאי אין להתנצל על כך. אבל אז הם יסבלו בעבודה. בכל עבודה, למעט
בעבודה שנותנת לסקרנות דרור, וכמה כאלה כבר נשארו?
הרי אפילו העבודה האקדמית מנסה לשתק את רוח הסקרנות על ידי העלאת כמות
הפרסומים ההכרחית לקביעות לבלתי מושגת. על ידי עידוד תחרות והשגת קרנות מחקר
שיחקרו את מה שבעלי הממון רוצים, ויגלו את המסקנות המתאימות לבעלי הממון (ע"ע המחקר הרפואי). או גרוע
כמעט כמו כך, למדינה המממנת. מקומות עבודה אחרים? ודאי שאינם מעודדים סקרנות. (ואל
תספרו לי על גוגל).
אז מדוע בעצם כולם מעודדים את כולם להשיג תואר אקדמי?
כנראה שיש לי יותר מדי תחומי עניין. אחרת לא הייתי מעז לשאול שאלות
כאלה. אחרת הייתי מבין את תפקידי, תפקידנו כולנו, להגביל את האנושות, להצר את
תחומי העניין, לגרום לאנשים בעלי תחומי עניין רבים מדי להתנצל, להגביל את עצמם,
להגביל אותנו. בטוח שהם יהיו מאושרים יותר. או לפחות הוריהם יהיו מאושרים יותר. ודאי
שמקומות עבודתם יהיו מרוצים יותר.
אכן, יש לה יותר מדי תחומי עניין.
ולי?
לא היה האומץ לנער את האימא ולהגיד לה, שאולי, אולי בזכות בתה והסקרנות הטבעית שלה
יקרה משהו טוב יותר לאנושות, או לבת, או אפילו לאם. כי בכל זאת, צריך למכור, להיות
נחמד, ולהנהן כשהאמא אומרת משפט נואל כל כך.