מספיק דברים עברו עליי בתקופה מאז עידכנתי לאחרונה.. ולא יודעת אם רלוונטי לדבר על זה עכשיו, אבל אגיד בכמה מילים.
+עם ברק אני כבר לא בקשר. קודם היה לנו קשר טוב, אבל ברגע שעלתה השאלה אם יש לי רגשות אליו, הוא קיפל את הזנב בין הרגליים והתנצל מקרב לב ואמר שזה לא מה שהוא רצה. מאז היה ביננו רק עוד משהו אחד, לאחר שהובהר שאני לא מאוהבת בו או משהו וגם לי בא סתם להנות. וכעת הוא ביפן, מזיין "חתלתולות עם כוס קטן".חחח שיהיה :)
+דומיניק, דימה הידוע לשמצה.. משעשע. רצה לחזור אליי. "אני עדיין אוהב אותך, את היית היחידה שאהבה אותי בחיים האלה, אין לי לשם מה לחיות, אני מבטיח לא לפגוע בך יותר" ועוד. אבל זאת הייתה התקופה שהייתי עם ברק, וחשבתי שיש לי סיכוי למשהו חדש וטוב, אז ויתרתי על דימה. לאחר שהתפצלו הדרכים שלי ושל ברק, מצאתי את עצמי מאוד מתגעגעת לקשר, ולדימה. אולי כי בעצם הוא הקשר היחיד שבאמת היה לי.. ואז כשהייתי בכרמיאל, הייתי צריכה להשאיר לו מיליון ואחת שיחות שלא נענו, ואז לרדוף אחריו ולהתחנן שיפגש איתי כשהוא כבר ענה, ובסוף לגלות שהוא בכלל לא בכרמיאל, ולא יכל פשוט להגיד לי את זה מהתחלה. פוץ גאוותן. אז חיכיתי לראות אותו, והוא אמר שנתראה במסיבה הבאה של הדופאמין, שסקירה יותר מפורטת עליה בהמשך.
+התחלתי סוף סוף ללמוד נהיגה :)))
+אימא שלי טסה לשבועיים לאוקראינה, מה שהשאיר לי על הראש רק את אבי החורג, שהוא לא מטרד, ולכן ציפיתי לשבועיים חוויותיות מלאות אלכוהול, סקס והתפרעות. וול.. אלכוהול היה, גם התפרעויות היו כתוצאה. גבר לא היה לצערי.. שיא הכיף היה אמור להיות במסיבת בית שלי. כן, היה כיף. זרמו ליטרים של אלכוהול, מוזיקה, כ45 איש אצלי בבית, ובחור נחמד. אבל.. בגלל אי ההגבלה שלי להכנסת קהל, הגיעו עוד כ10 איש שלא היו קרואים. בעיקרם חבורה רוסית של פרחות וערסונים, שבאו והרגישו יותר מדי בבית. לאחר זמן, הם נעלמו ואיתם דברים בשווי כ6000 ש"ח. המצלמה הדיגיטלית הבייבי היקרה שלי, שני פלאפונים, שני אמפי3, האפטרשייב של אבא שלי, ועוד דברים קטנים כמו כבל, חולצה, ודברים יפים לבית. אני לא אתחיל פה לקלל ולהתעצבן. מנסה לשמור על איפוק. מה גם שעלינו על מי שעשה את זה, ונשאר לזיין אותם. אבל עדיין.. הבייבי שלי.. אני יודעת שאני כבר לא אקבל אותה, והיא מאוד, אבל מאוד תחסר לי.
+המסיבה בדופאמין. כבר חצי שנה לא הייתי במסיבת גות, וזה היה ריגוש גדול בשבילי לבוא למסיבה, ללמוד לרקוד מחדש, להעריך את המוזיקה, לראות אנשים, ולגלות שאני עדיין זכורה ורצוייה. אפילו באו וביקשו ממני להצטלם ללוגו של ישראלקטרו. נעים נעים %)) וכל כך ציפיתי לראות שם את דימה.. ואת טניה.. אבל לא ציפיתי לראות אותם באים יחד. וכרגיל נדבקים אחד לשני כל המסיבה. ורוקדים יחד. ומתנשקים יחד מולי. מאוד פגע בי כמובן. די הרס לי את המסיבה. ואני עוד בטיפשותי באתי לדימה, חיבקתי אותו שעתיים ואמרתי לו שאני אוהבת אותו. אוקיי אני יודעת שהוא עדיין רוצה להיות איתי, אך זה כבר לא יקרה. קודם רציתי, אבל עכשיו? לא.. זהו, עבר. במיוחד אחרי השיחה שהייתה לי עם בחור אחד ביום שישי. הוא עזר לי להבין שבעצם זה היה יותר מתוך פרנציפ, ואם בדופאמין זה היה רגע שבו הייתי כן מוכנה להיות איתו ולהעניק לו את כל כולי, זה היה הרגע האחרון. זהו, מספיק. תכלס? אני כבר לא אוהבת אותו.. הוא לא האחד שאני צריכה. מגיע לי מישהו יותר טוב, הרבה יותר טוב, שיעשה לי טוב על הלב. הנה, זהו, ממשיכה הלאה :)
ותמונות מהמסיבה שוב הנט הפוץ שלי לא רוצה לאפשר לי לשים פה.. אבל אני אנסה שוב בערב, או מקסימום אשים הכל באלבום כלשהו ברשת.
+מחר הבגרות במתמטיקה. 100 במתכונת, ו100 במגן, והרבה תרגולים . אני מאמינה שאוכל להוציא גם מחר 100. אחלו לי בהצלחה :)
אופתותכם 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
