אין פה מה לקרוא

אזהרה: הולך להיות מגעיל, לא לחלשי האופי.

לאחרונה אני רוכשת לעצמי צלקות מפוארות על הרגלים.

אל תתנו לדמיונכם להשתולל, לא ניצחתי חבורת לוחמים רשעים עם חגורה שחורה בקרטה שרצו ליטול את חיי וכעת מזכרות גבורתי מעטרות את רגליי, אני בסך הכול לא יודעת לגלח רגליים.

לבושתי הרבה, הצלחתי כבר פעמיים לפצוע את עצמי באופן צורב ומגעיל. פעם אחת פשוט הורדתי פיסת עור שלמה מאמצע הרגל ונשבעת שראו בשר והיום הצלחתי להשאיר מזכרת מהסכין של Venus עם שלושת הלהבים על הברך שלי - שלושה חתכים מדממים פלוס מוגלה, לתפארת מדינת ישראל.

אם להוסיף רעה על רשע, בכישרוני הרב, כל הבוקר או שאני תוקעת את הברך במגירה או שאני מעבירה אותה על התיק עם הבד המחוספס.

ואם חשבתי שאחרי כל הסבל הזה, לפחות יהיו לי רגליים חלקות, טעות ברגליי! הנה באה הפינצטה...

Note to myself: לא להיכנס לקרבות של "של מי המילה האחרונה", אחרת מתקבלים פוסטים מעאפנים עם פאקינג 70 תגובות

החורף מתקרב לו בצעדי ענק וגורם לי לעליצות ולהסנפת האוויר לעיתים קרובות מדי, שזה דיי מוזר בהתחשב בעובדה שעוד מעט נבוסס בשלוליות ובבוץ, נתרטב ונחלה ולא נרצה לצאת מהמיטה בשום פנים ואופן (וגם ככה יש לי קשיים איתה).

בינתיים כל מה שיש לי בראש (וזה לא הרבה) זה אוויר (חה חה) נקי וצלול, עננים שמנמנים, שירי חורף ברדיו, שכבות-בגדים וצעיפים.

המגפיים יקבלו לגיטימציה, הצעיף החדש מספרד גם כן והז'קט המשובץ, הו הז'קט המשובץ... אולי הפעם אפילו אלבש אותו!

קראו לי שטחית, אבל זה מה שקורה כשאין מה לראות בטלוויזיה וערוצי E ו"החיים הטובים" הופכים לאופציה ממשית. אז, בלוגי האופנה מתחילים לצוץ במועדפים ואני מפתחת אובססיה קלה לבגדים וטרנדים. זה לא אומר שאני באמת אבזבז את הכסף שאין לי על השטויות האלו וזה לא אומר שלא הייתי רוצה .

קראו לי נקבה בבקשה (דן כבר הספיק לקרוא לי ככה).

האמת, אני באמת מתחילה להרגיש קצת שטחית מדי... אני כבר בקושי קוראת ספרים אפילו שיש לי המון זמן פנוי, אותו אני מתעלת למשחקים בפייסבוק. זה עלוב.

הבעיה היא שאם אני קוראת ספר שמרתק אותי, אני מסיימת אותו תוך יומיים ואם אני קוראת ספר שלא, אז אני קוראת אותו לעיתים רחוקות וככה לא מתקדמת לשום מקום.

כרגע אני קוראת ספר ששרץ אצלי בבית כבר הרבה זמן - "חיתוך הזהב" - והחלטתי לקרוא אותו יותר כדי לעשות V מאשר כדי לחוות הנאה צרופה. הרבה מתמטיקה והיסטוריה... מעניין אבל לא מרתק. לכן אני קוראת אותו בנסיעות בעיקר ואלו לא קורות הרבה לאחרונה.

אני לא מנצלת יותר מדי זמן ללימודים (ועוד שבועיים המבחן סוף ), אני לא קוראת, אני לא מטיילת, אני לא עושה פעילות ספורטיבית... רק מעמידה פני לומדת ומשחקת הרבה. אני גם מתכננת הרבה תוכניות ואף אחת מהן לא יוצאת אל הפועל ~טפיחה על השכם~

היום לדוגמא, החלטתי לפתור 5 תרגילים מסכנים בפיזיקה כדי שהלמידה תהיה מתונה (חילקתי לכל יום 5 תרגילים). האם ביצעתי את החלטתי? לא ולא. מופתעים? גם אנחנו לא

אתמול תכננתי לנסוע עם חברה לראות סרט והיא ביטלה לי (אני לא מבינה, מציעים לך לעשות משהו נחמד, כשאת משועממת באותה מידה כמוני. מציעים לך גם הסעה ואת מבטלת  מה הקטע?). אני מתכננת לנסוע לים עם חברים כבר בערך מיליון שנה והאם זה מתבצע? חלילה וחס! ביום שישי יש בחיפה את ה"טי מארקט" – בגדים ואלכוהול, היש טוב מזה? אבל בטוח שגם זה יתבטל בסוף... האופטימיות שלי סובלת מהזנחה פושעת.

מקווה שהמצב ישתפר...

אולי אנסה ללמוד עכשיו במשך 4 שעות ולהשלים את תכנוניי...

נ.ב.: ייאי! חברה התקשרה ומחר נוסעים למסיבה לכבוד יום הולדתה. מצחיק, בדיוק כשאני מקטרת על חיי האפורים...

נ.ב.2: שנה טובה מאוד לכולנו! (בצירוף אפקטים של קונפטי ונצנצים)

אוף אוף, בוהו בוהו!

כמה חפרתי, זאת לא תדעו, כי הפוסט ירד לתהום הנשיה עקב שימוש בשוגג בכפתור-הפאקינג-לא-נכון!

כל-כך התבאסתי, שהלכתי להוציא את תסכולי במשחק הדבילי הזה בפייסבוק שבו יש לך חית מחמד לבחירתך אותה אתה אמור לטפח ולקנות לה דברים ובסופו של דבר להשתלט על העולם בזכותה!!! אני בינתיים מסתפקת בלקבל יותר נקודות מבת הדודה שלי שממש מכורה למשחק. אני עוד אוכיח לה שלי יש פחות חיים! (איזה כיף, אני מפתחת מטרות בחיים).

הכירו את קורקי:

(playfish) מכאן

הוא חביב אם כי טיפש וממש משעמם איתו. יוהו!

וכך בזבזתי בערך חצי שעה עד שעה מזמני עד שנרגעתי מכעסי על הגורל המניאק שמחק את יצירת האומנות שיצרתי ע"י מקלדתי (עכשיו שהיא נמחקה, אף אחד לא יכול להוכיח אחרת!) וחזרתי כדי לספר.

בפוסט שנימחק קיטרתי ממש הרבה (מה חדש?). קיטרתי על כך שאני נהיית אובססיבית וזו בעיה והחלטתי להפסיק ועל כך שטורטרתי המון השבוע ממקום למקום, כשאני רגילה מקסימום לעבור מהסלון למטבח וגם זה קשה לי. טוב, אני גם ככה משתמשת בבלוג הזה כפסיכולוג אז בסופו של דבר, הבעיות במוח הוסדרו אם כי לא תועדו.

אם כבר אני בעיניין, אוסיף עוד קיטור לאוסף - אביטל! את זוכרת שאני קיימת??? טוב, טוב, תמשיכי לך בחייך המעניינים בלי לחזור אלי, תמשיכי להבריז משיעורי פסיכומטרי (אני יודעת ה-כ-ל), מה שכן, אני רוצה את התמונות שלנו ביחד למייל asap!!!
חוץ מזה, אני לא מבצעת למידה עצמית כי אני מעאפנה ומחר תהיה הפגישה האחרונה של סיסמטר קיץ ולאחריה... מבחן בפיזיקה!!!  הצילו! אני גרועה בפיזיקה...

הו, בסימסטר הבא (עוד חודש) אני הולכת להתנדב בבית ספר בעירי וללמד ילדים בכיתות י'-י"א (בתקווה) מתמטיקה... אני מרוצה

טוב, עכשיו שבזבזתי מספיק מזמני ודאגתי ללכת לישון מאוחר, אפשר לפרוש.