אין פה מה לקרוא

הספינות עומדות על קו האופק

מתנודדות מצד אל צד כמו לוליין

אולי יפלו הן, יצללו אל התהום

אף רשת דייגים לא תצילן.

שיאללה, איזה תיקן חמוד בא לבקר אותי ואת שותפה שלי היום!

אני יושבת לתומי ועושה שום-דבר חשוב במיוחד ופ-ת-א-ו-ם (~טוויסט בעלילה~) שותפה שלי פורצת חצי ערומה מהמקלחת בצרחות (זו הייתה דרכו של התיקן להודיע על בואו) ומתחננת בפני שאבוא לעזרתה כי יש ג'וק מגעיל בשירותים!

אני, בחוסר אכפתיות רגיל (שכן אנוכי נקבה לא פחדנית בעליל וג'וקים לא ממש עושים עלי רושם) ותוך לא מעט קיטורים (נו תפסיקי להיות כזו פחדנית כבר!) הסכמתי לעשות לה טובה (~קריצה~ ~קריצה~) ולעזור לה לסיים את המקלחת בשלום.

אני נכנסת לשרותים בזהירות המתבקשת, מביטה סביבי... מביטה עוד קצת... ומה אני רואה מולי אם לא... את התיקן הכי מגעיל בעולם כולו!!!  עעעהההה!!! תיקן-מגעיל-כזה-איכסה-חום-עם-כנפיים-שיכול-לעופף-עלייך-בכל-רגע-נתון ובעעע!!!  אוייש איזה גועל! למה עושים לי את זה ואיך לעזאזל אני נפטרת ממנו בלי אבידות בנפש (שלי ו\או של התיקן)?!

התיקן התמים למראה, בעל גודל ממוצע, צבע חום וזוג משושים, החליט שהמקום הראוי ביותר להניח עליו את עכוזו העגלגל הוא על הסמרטוט שבדלי. מיד פיתחתי בראשי תוכנית ערמומית הכוללת: אותי, את התיקן, את הדלי, הסמרטוט והאסלה! הו, כמה שאני גאוניה! ובכן, ניסיתי לנער את התיקן מהדלי אל תוך האסלה (ומי שניחש את תוכניתי המרושעת יקבל נקודה), אבל התיקן בן-התיקנית-המצויה הזה היה חכם מדי בשבילי והחל מתפס על הדלי לכיוון הכללי... שלי!!! מיד שחררתי צווחה נשית ביותר, זרקתי את הדלי לנקודה אקראית כלשהי (ורצוי כמה שרחוק יותר ממני) ונגעלתי עד עמקי נשמתי כולל לקיחת כמה שניות להתאוששות והרבה זעקות שבר בו זמנית.

ועכשיו אעצור לשניה את רצף הסיפור על מנת לשחזר את יום האתמול.

~המסך מתערפל ומתבהר שוב~

אתמול בת דודתי הקטנה התכתבה איתי באייסיקיו ובזמן השיחה הכריזה בפאניקה שיש לה תיקן בחדר ו-"אוי מאי גאד!!! עעעההה!!! ג'וק!!111$#%#%".

אנוכי הרי נקבה רגועה ביותר וג'וקים לא ממש עושים עלי רושם ולכן גיחכתי מעט לאור מצוקתה וזרקתי שלל עצות כיצד להפטר מהיצור המציק.

לבסוף בתדודתי האמיצה נפטרה מהג'וק ואף לא חסכה מעצמה טפיחות שכם עצמיות מלוות ב-"הו, כמה שאני אמיצה! גם לא קראתי לאמא וגם לא צרחתי!"

שוב גיחכתי לעצמי, מה כ"כ מיוחד בזה? מי הפאתט שתצרח?!

בת דודתי התעקשה בילדותיות ובחוסר הגיון רב שאם אני הייתי במצבה, על ב-ט-ו-ח הייתי צורחת! בפרוש לא הסכמתי איתה...

~המסך מתערפל שנית וחוזר לסצנה הקודמת~

-"אלין!!! הצלחתי לתפוס אותו בפינה עם המגב! בואי ותהרגי אותו!!! אני לא מסוגלת..."

-"אין מצב וגם את לא משתמשת בכפכפים שלי!"

-"עעעההה!!! מה נעשה?!? אני לא מסוגלת! איזה גועל! אוף נו, תקראי לשכנים.."

השותפה שלי מחליפה ממגבת לפיג'מה יותר מהר מקלארק קנט, רצה ריצת אמוק לשכנים ומתחילה לדפוק להם בפאניקה על הדלת בעודי מצליחה (בכישרון רב יש לציין) לקלוע את הדלי על התיקן המקולל.

השכנים המופתעים נכנסים אלינו לדירה בעודנו נסות למטבח ומנסות להתאושש מהטראומה שתלווה אותנו גם להבא במשך שנים ארוכות.

כ-מ-ו-ב-ן שהגברים הטיפוסיים הללו לא יכלו לסיים את העבודה בשקט ובאופן נקי ולא כואב לשני הצדדים והחלו לשחק בתיקן כדורגל ולבסוף הצליחו להעיף אותו מכל המדרגות, שם הוא בטח נותר עומד גם עכשיו, תוהה אם זה היה חלום רע במיוחד או שכל הסיוט הזה אכן קרה לו.

ועל זה יש רק לומר: נו אני אישה, מה אתם רוצים?

חוץ מהתרחשויות מרתקות אילו (שהפכו לחפירה ארוכה ביותר) גיליתי היום שאני סנובית.

כלומר, דנצ'וק כבר ניסה לשכנע אותי לא מעט שאכן זה כך, אבל עד עכשיו לא ממש האמנתי לו שכן אנוכי בחורה נחמדה בסך הכל ואף ללא העדפות התחברות יוצאות מן הרגיל.

אבל היום חברתי שולה סיפרה לי שהיא שלחה אלי את "ז'אבּה" (קרפדה ברוסית) כי הוא הציק לה והיא רצתה להפטר ממנו.

ואני לא מחבבת מאוד את ז'אבה. אולי אין בו דבר רע אבל הוא מוזר שכזה ואף מתעלק וגם חוכמולוג ומעולם הוא לא מצא חן בעיני באופן מיוחד...

עכשיו, כשאני אומרת שלחה אותו הכוונה היא: "לך ל-yti, היא קוראת לך".

אני כעסתי עליה כשהיא סיפרה לי את זה כי - למה לעזאזל היא שולחת אלי אותו? מעולם לא ניהלתי איתו שיחה הגונה אחת אפילו, אנחנו לא מכירים וגם באופן כללי אין לי רצון מיוחד לשהות בחברתו.

שולה: "לא לא לא. הוא הציק לי והייתי חייבת להפטר ממנו איכשהו!"

ומה הייתה התגובה שלו על כל העיניין?

-"מי זו yti?"

-"נו, זו שאני מסתובבת איתה כל הזמן"

-אה, נו, הבחורה החמודה הזו שלא סובלת אותי?"

-"מה??? למה לא סובלת???"

-"נו, אני רואה איך היא מתנהגת כשאני בסביבתה"

איך התביישתי כשהיא סיפרה לי את זה!

אם אפילו הוא קלט שאיני ששה להמצא בחברתו, כנראה שבאמת התנהגתי בצורה מגעילה...

ומי אני שאתנהג כך לאדם אשר לא עשה לי דבר מלבד להתנהג בצורה רגילה וחברותית?

באמת התדרדרתי בהתנהגותי ואקח זאת בחשבון.

מחר יש לי מבחן ואני לא מוכנה ומחר יש לי מבחן ואני לא מוכנה! ננה בננה! (נכון שהקנאה אוכלת אתכם?)

לילה טוב.

נ.ב: איזה גוף יפה יש לבהירה... כמו כינור! מדהים...

ממש מוצאת חן בעיני העובדה שאני יכולה לראות שמישהו קורא דברים שכתבתי בעבר בבלוג וזאת מכיוון שזה גורם לי להכנס לקישורים ולקרוא גם כן מה כתבתי ואז להתרפק על הנוסטלגיה (הלא תמיד חיובית אבל ניחא) וגם אז יש את ההרגשה שיש אשכרה מי שקורא את הדברים שכתבתי (חולת תשומי שכמותי).

בכל מקרה זה נחמד וגם העובדה שיש לי קורא או שניים גורמת לי לרצות לכתוב יותר (= אגב נוסטלגיה, פתאום נזכרתי.. שפעם בת דודתי הגדולה הייתה אשכרה נוהגת לקרוא פה (לא שהבת-דודה הצעקנית לא מספיקה לי.. איי לאב יו) ולהגיב ~רמז~ ~רמז~

נוכחתי לדעת שוב ושוב שבכל הנוגע לי ולתחכום - אין מה לדבר בכלל. אני מדברת על רגעים בהם אתה צריך להיות מניפולטיבי במיוחד ולהעמיד פנים וללכת סחור סחור (דברים שנשים טובות בהם יש להודות) ו- אני פשוט לא טובה בזה!!! דוגמא לכך הודגמה היום.. לחברתי מהלימודים יש הדלקות רצינית על אחד הגברברים המסוקסים שהפקולטה לחשמל סיפקה עבורינו, גברבר מסוקס במיוחד, ושיחות רבות בינינו נסובו סביב השאלה האם הוא בכלל פנוי ויש להדלקותה סיכוי... ובכן, היום, בזמן שאני, היא ועוד ידיד (שמודע להדלקותה) ישבנו בסדנה בפיזיקה ועשינו שטויות וצחוקים כרגיל (שכללו הפעם כתיבת מכתבי אהבה בשם חברתי אל הגברבר המסוקס ומכתבי אהבה בשם הידיד אל הגברבר המסוקס והפיכתם למטוסי נייר והעפתם לכל עבר כולל לכיוון הגברבר המסוקס ומרצים רנדומאליים) וכשהתרוקנה הסדנה, נשארנו - אנחנו, ועוד חבר של הגברבר המסוקס. אז העלתי רעיון לשאול את החבר אם לגברבר המסוקס יש חברה. חברתי ניגשה למלאכה והחלה לחלוב ממנו את המידע בכל דרך אפשרית תוך עשיית פליקפלקים דרך האוזן וסאלטות תלת ראשיות ודו-קוטביות בכל הקשור לתחכום ומניפולציות... מה שכן - ברגע האחרון היא התקפלה ולכן לא התבהר המיסתורין אודות רווקותו של בחיר ליבה. ולכן ניגשתי אני למלאכה - לאחר התכוננות עמוקה, מדיטציה מרגיעה והפטרת ~יוגה יוגה~ - ניגשתי אל החבר, תוך שאני מגייסת את מלוא תיחכומי ושאלותי הדו-משמעותיות: "אז ככה... (כאן קרסו כל משפטי המתחכמים) אנחנו רוצות לדעת אם לגברבר המסוקס יש חברה" (לפחות אמרתי "אנחנו" ולא "חברתי"!!! עעעההה!!! ככה לפחות לא היפלתי אותה עד הסוף).. מה שכן, לשאלה כה ישירה נענתה תשובה ישירה - כן . וכעת חברתי תצטרך לתעל את האובססיות שלה לכיוון אחר.. בכל מקרה, חברתי התבאסה עמוקות והתנחמה רק בעובדה שבזמן פליקפלקיה היא הציגה זאת כאילו *אני* רוצה את הגברבר המסוקס (לא! רק נחמד להסתכל עליו) ולכן היא קיוותה שאולי הם בכלל יחשבו ששאלתי אם לגברבר יש חברה עבורי ולא עבורה... בעעעע

הו.. חיים קשים..

אה וכן, סתם בדרך אגב, לא כאילו זה ישפיע על כל עתידי - עונת המבחנים קרבה ובאה!!!!!!!

זה הכל להבוקר (בכל זאת כבר עשרה ל2),

מחר צריך לקום ב-7..

תוספת מאוחרת: השעה 4 לפנות בוקר ועוד 3 שעות אני צריכה לקום =( ומה עשיתי במשך השעתיים האחרונות? הפלגתי על גבי הנוסטלגיה וקראתי פוסטים שפרסמתי לפני שנה-שנתיים-שלוש... (בכל זאת אין *כ"כ* הרבה). משום מה נראה לי שאז יותר אנשים חיבבו אותי והייתי הרבה יותר שנונה.. טוב אני חייבת להביא ציטוט של עצמי: "אמא שלי הגיעה למסקנה שהגברים בביתנו חסרי תועלת (לא עזרו רק הפריעו) והצטערה שלא היתה מודעת בזמנה ליתרונות של בנקי זרע. מעניין אם קומוניסטים הולכים לבנקי זרע.." זה הצחיק אותי! איזה יציאות יש לי... עעעההה!! עוד 3 שעות צריך לקום!!!