אין פה מה לקרוא

גלידה היא מסיבה. במיוחד כששבבי שוקולד מעורבים בעניין...

גלידה היא הפינוק האולטימטיבי!

היא מקררת גם בקיץ החם ביותר,

היא מגיעה במגוון טעמים עד כדי מלפפון חמוץ ופצפוצי גבינה,

היא איטלקיה ולכן כוסית על,

היא עשויה מחלב וכולנו יודעים כמה סידן תורם לבריאות העור והעצמות,

היא מתוקה ובא לנו לצבוט לה בלחיים,

היא משקיטה גם את גל המאנצ'יז החזק ביותר,

היא מרפדת אותנו לקראת ימים קרירים יותר,

היא גורמת לנו ללקלק את השפתיים בצורה סקסית ועל כן מביאה לנו בני זוג מעריצים שעלולים אף לנשק את רגלינו (אם נבטיח להם גלידה),

ילדים קטנים חולמים עליה בלילות,

יש עליה ציור של פרה - בהודו מתים על פרות,

יש לה מכסה גדול,

היא איכותית ולא מעשנת

וגם נחמדה,

היא תורמת לצדקה ומתנדבת בזמנה הפנוי ,

היא קראה את מלחמה ושלום שלוש פעמים,

גלידה זה קול (cool!),

לגלידה יש שיער בלונדיני ועיניים גדולות,

תחת כמו של בריטני ורגליים ארוכות

וגם ציצים גדולים!

לגלידה יש שני מצבי צבירה שונים וזה הרבה יותר ממה שאתם מסוגלים,

גלידה יודעת לענג וגם משקיעה,

גלידה בראה את אלוהים,

גלידה היא לא גזענית! השחור והלבן יושבים בהרמוניה מושלמת בקופסא ונותנים לכולנו דוגמא להתנהגות נאותה,

אפשר לחסל גלידה ועדיין לשמור על האינטרסים שלה,

ובקיצור - לגלידה יצא שם רע בזמן האחרון והגיע הזמן להפריך אותו!

הלאה שונאי הגלידה!

אני הולכת עכשיו אל הפריזר להוציא קופסת גלידת שוקו וניל פליק ולפרק לה את הצורה (בצורה החיובית כמובן),

ואתם???

היו היתה ילדה קטנה, על כל דבר אמרה אחר-כך,

הן לא עלה בדעתה לפעול ממש עכשיו.

לדחות הכל היא רק רצתה - "עיזבו כי אין לי כח",

ומסביבה כולם ניסו רק לא לתת מנוח.

להקים אותה מן המיטה לקח לאמא שעתיים.

לצחצח שיניים לא רצתה "אעשה זאת מחרתיים".

בגן הבטיחה לאחד, שחיכה יומיים,

לתת את הקוביות הצהובות ממש עוד דקותיים.

לבית הספר היא עלתה רק בהגיעה לתשע,

אפילו שהגננת טענה שזה גובל בפשע.

שיעורי בית עבורה היו ממש קללה

ומבחנים היא דחתה מבלי לומר מילה.

כך גדלה לה הילדה והיא דוחה הכל,

להתחמק מכל דבר הצליחה בגדול.

היא לא עשתה דבר כמעט בכל ימי חייה,

ולא השאירה שום מזכרת גם מאחוריה.

להתחתן היא לא הספיקה, גם לא למצוא יורשים

ואהבה גדולה הדחיקה כי "אחר כך אמצא אדם יותר מרשים".

עבדה היא כפקידת מיסים שם האחר-כך לא היה מורשה

בדד ישבה לה בלילות, ברקע חריקות מפרק נוקשה.

רק ערש דווי הוציא ממנה את מעט החרטה,

אשר היננו מצפים מאחת כמותה.

אמרה היא לחלל בקול רועד "אם רק לא הייתי דוחה את אכילת הגלידה הטעימה ההיא משנת 93"

ולמחרת בדירתה מצאו גופה מתה.

"טוב נו, אז אולי אני בסוף אעשה מועד ב' בתכנות..."

ממש מוצאת חן בעיני העובדה שאני יכולה לראות שמישהו קורא דברים שכתבתי בעבר בבלוג וזאת מכיוון שזה גורם לי להכנס לקישורים ולקרוא גם כן מה כתבתי ואז להתרפק על הנוסטלגיה (הלא תמיד חיובית אבל ניחא) וגם אז יש את ההרגשה שיש אשכרה מי שקורא את הדברים שכתבתי (חולת תשומי שכמותי).

בכל מקרה זה נחמד וגם העובדה שיש לי קורא או שניים גורמת לי לרצות לכתוב יותר (= אגב נוסטלגיה, פתאום נזכרתי.. שפעם בת דודתי הגדולה הייתה אשכרה נוהגת לקרוא פה (לא שהבת-דודה הצעקנית לא מספיקה לי.. איי לאב יו) ולהגיב ~רמז~ ~רמז~

נוכחתי לדעת שוב ושוב שבכל הנוגע לי ולתחכום - אין מה לדבר בכלל. אני מדברת על רגעים בהם אתה צריך להיות מניפולטיבי במיוחד ולהעמיד פנים וללכת סחור סחור (דברים שנשים טובות בהם יש להודות) ו- אני פשוט לא טובה בזה!!! דוגמא לכך הודגמה היום.. לחברתי מהלימודים יש הדלקות רצינית על אחד הגברברים המסוקסים שהפקולטה לחשמל סיפקה עבורינו, גברבר מסוקס במיוחד, ושיחות רבות בינינו נסובו סביב השאלה האם הוא בכלל פנוי ויש להדלקותה סיכוי... ובכן, היום, בזמן שאני, היא ועוד ידיד (שמודע להדלקותה) ישבנו בסדנה בפיזיקה ועשינו שטויות וצחוקים כרגיל (שכללו הפעם כתיבת מכתבי אהבה בשם חברתי אל הגברבר המסוקס ומכתבי אהבה בשם הידיד אל הגברבר המסוקס והפיכתם למטוסי נייר והעפתם לכל עבר כולל לכיוון הגברבר המסוקס ומרצים רנדומאליים) וכשהתרוקנה הסדנה, נשארנו - אנחנו, ועוד חבר של הגברבר המסוקס. אז העלתי רעיון לשאול את החבר אם לגברבר המסוקס יש חברה. חברתי ניגשה למלאכה והחלה לחלוב ממנו את המידע בכל דרך אפשרית תוך עשיית פליקפלקים דרך האוזן וסאלטות תלת ראשיות ודו-קוטביות בכל הקשור לתחכום ומניפולציות... מה שכן - ברגע האחרון היא התקפלה ולכן לא התבהר המיסתורין אודות רווקותו של בחיר ליבה. ולכן ניגשתי אני למלאכה - לאחר התכוננות עמוקה, מדיטציה מרגיעה והפטרת ~יוגה יוגה~ - ניגשתי אל החבר, תוך שאני מגייסת את מלוא תיחכומי ושאלותי הדו-משמעותיות: "אז ככה... (כאן קרסו כל משפטי המתחכמים) אנחנו רוצות לדעת אם לגברבר המסוקס יש חברה" (לפחות אמרתי "אנחנו" ולא "חברתי"!!! עעעההה!!! ככה לפחות לא היפלתי אותה עד הסוף).. מה שכן, לשאלה כה ישירה נענתה תשובה ישירה - כן . וכעת חברתי תצטרך לתעל את האובססיות שלה לכיוון אחר.. בכל מקרה, חברתי התבאסה עמוקות והתנחמה רק בעובדה שבזמן פליקפלקיה היא הציגה זאת כאילו *אני* רוצה את הגברבר המסוקס (לא! רק נחמד להסתכל עליו) ולכן היא קיוותה שאולי הם בכלל יחשבו ששאלתי אם לגברבר יש חברה עבורי ולא עבורה... בעעעע

הו.. חיים קשים..

אה וכן, סתם בדרך אגב, לא כאילו זה ישפיע על כל עתידי - עונת המבחנים קרבה ובאה!!!!!!!

זה הכל להבוקר (בכל זאת כבר עשרה ל2),

מחר צריך לקום ב-7..

תוספת מאוחרת: השעה 4 לפנות בוקר ועוד 3 שעות אני צריכה לקום =( ומה עשיתי במשך השעתיים האחרונות? הפלגתי על גבי הנוסטלגיה וקראתי פוסטים שפרסמתי לפני שנה-שנתיים-שלוש... (בכל זאת אין *כ"כ* הרבה). משום מה נראה לי שאז יותר אנשים חיבבו אותי והייתי הרבה יותר שנונה.. טוב אני חייבת להביא ציטוט של עצמי: "אמא שלי הגיעה למסקנה שהגברים בביתנו חסרי תועלת (לא עזרו רק הפריעו) והצטערה שלא היתה מודעת בזמנה ליתרונות של בנקי זרע. מעניין אם קומוניסטים הולכים לבנקי זרע.." זה הצחיק אותי! איזה יציאות יש לי... עעעההה!! עוד 3 שעות צריך לקום!!!