אין פה מה לקרוא

הנאות הנאות, אבל צריך לעבור לסוויטץ' לימודי, לא כן?

זאת אומרת, לא שההנאות בחיי כאלו גדולות (ויש לי נפש של פולניה אני מניחה) אבל ניסיתי וזה העיקר!

בטי מרקט הייתי ונאבקתי בציפורניים בכדי לא לעזוב את המקום עד אשר יהיו באמתחתי כמה רכישות וארנק קל יותר. מה שכן, הלכתי לשם עם בחורה שלא מאוד התלהבה מלהסתובב שעות בין דוכנים, לנבור בבגדים ולגחך משנינויות של המעצבים ועם החבר שלה שתפקד על תקן נושא הארנק ואישר כל פריט שעליו נשאלה דעתו, ללא הבחנה כלשהי... בוהו. אז הרגשתי דיי לחוצה למצוא את הרכישות ולהסתלק ולא התפנתי כ"כ לבהות בכל האנשים שהתלבשו באופן מקורי ולחרוש לחלוטין את כל המקום...

גם במסיבה המקוללת עליה סיפרתי בפוסט הקודם ביקרתי והלוואי ולא עשיתי כך. בזבזתי שם יותר מדי כסף על הכניסה (ואפילו לא היה אלכוהול חינם!), חוללתי ע"י שאר האנשים שניסו להכנס כשעמדנו בתור שהזכיר יותר אורגיה המונית שנוהרת לנקודה מסויימת, שמעתי יותר מדי מוזיקה רוסית וטרנסים ואת הדיג'יי שצעק ללא הפסקה "רוקי וורך!!!!111" ו-"טולקו סקס!!111"  והכי גרוע - לא הייתי מסטולה בגרוש כי מעט האלכוהול ששתיתי התנדף בזמן ההמתנה הלא נגמרת בתור.

בכל מקרה, ביום ראשון (משמע עוד יומיים) יש לי בחן תרגילים בפיזיקה וביום שישי - עוד שבוע בדיוק - יש לי מבחן סוף שיסכם את הימים הנוראים. לפחות יהיה לי משהו "מעניין" לעשות ביום כיפור...

אה, אבל בעצם אני נוסעת למכללה ביום שבת ומתנחלת אצל חברה לכל השבוע אז כן יהיה לי מעניין.

וזהו, מקווה שאקבל במבחן מעל 80 ואתפטר ממנו וסוף סוף יחל החופש האמיתי שלי למשך שלושת השבועות הבאים!

את הפייסבוק כיביתי ומקווה שבבלוג לא אגע ושאתחיל לקחת הכל ברצינות, אחרת החופש יחמוק מבין אצבעותיי ואני אהיה עצובה ממש המון.

אגב, חשבתי על כך שבעצם הבלוג מראה רק פן אחד באישיות הרב גונית שלך ולכן מקריאה בבלוג לא באמת אפשר להכיר את הבנאדם, כי.. הבלוג הוא כמו החיצוניות שלך ואת הפנימיות אתה תשתדל להסתיר...