אוף אוף, בוהו בוהו!
כמה חפרתי, זאת לא תדעו, כי הפוסט ירד לתהום הנשיה עקב שימוש בשוגג בכפתור-הפאקינג-לא-נכון!
כל-כך התבאסתי, שהלכתי להוציא את תסכולי במשחק הדבילי הזה בפייסבוק שבו יש לך חית מחמד לבחירתך אותה אתה אמור לטפח ולקנות לה דברים ובסופו של דבר להשתלט על העולם בזכותה!!! אני בינתיים מסתפקת בלקבל יותר נקודות מבת הדודה שלי שממש מכורה למשחק. אני עוד אוכיח לה שלי יש פחות חיים! (איזה כיף, אני מפתחת מטרות בחיים).
הכירו את קורקי:

(playfish) מכאן
הוא חביב אם כי טיפש וממש משעמם איתו. יוהו!
וכך בזבזתי בערך חצי שעה עד שעה מזמני עד שנרגעתי מכעסי על הגורל המניאק שמחק את יצירת האומנות שיצרתי ע"י מקלדתי (עכשיו שהיא נמחקה, אף אחד לא יכול להוכיח אחרת!) וחזרתי כדי לספר.
בפוסט שנימחק קיטרתי ממש הרבה (מה חדש?). קיטרתי על כך שאני נהיית אובססיבית וזו בעיה והחלטתי להפסיק ועל כך שטורטרתי המון השבוע ממקום למקום, כשאני רגילה מקסימום לעבור מהסלון למטבח וגם זה קשה לי. טוב, אני גם ככה משתמשת בבלוג הזה כפסיכולוג אז בסופו של דבר, הבעיות במוח הוסדרו אם כי לא תועדו.
אם כבר אני בעיניין, אוסיף עוד קיטור לאוסף - אביטל! את זוכרת שאני קיימת??? טוב, טוב, תמשיכי לך בחייך המעניינים בלי לחזור אלי, תמשיכי להבריז משיעורי פסיכומטרי (אני יודעת ה-כ-ל), מה שכן, אני רוצה את התמונות שלנו ביחד למייל asap!!! 
חוץ מזה, אני לא מבצעת למידה עצמית כי אני מעאפנה ומחר תהיה הפגישה האחרונה של סיסמטר קיץ ולאחריה... מבחן בפיזיקה!!!
הצילו! אני גרועה בפיזיקה...
הו, בסימסטר הבא (עוד חודש) אני הולכת להתנדב בבית ספר בעירי וללמד ילדים בכיתות י'-י"א (בתקווה) מתמטיקה... אני מרוצה 
טוב, עכשיו שבזבזתי מספיק מזמני ודאגתי ללכת לישון מאוחר, אפשר לפרוש.