אין פה מה לקרוא

מאז שאני זוכרת את עצמי - תמיד רציתי חבר. תמיד רציתי להתנשק, להתחבק ושתהיה לי איזו נפש תאומה וקרובה רק לי ובשבילי.

היו לי המוני דמיונות איך זה יקרה ויהיה ועם מי ומה ומו ( ו.. ו.. ו..).

תמיד היו לי הדלקויות קטנות בהמוני בחורים סביבי שהוזנו בעיקר ע"י דמיוני הפרוע ותו לאו (שאני אעשה את הצעד הראשון? מה פתאום! יש לי מראה אדיש ולב פועם בחוזקה! - פרסומת לחוסר יכולת לתקשר עם בחורים וביישנות יתר).

כשלבסוף, בכיתה י' (אכן, מאוחר), כשסופסוף איזה בחור גם מצא חן בעיני מבחינת מראה וגם הרבה לפרלטט עימי, נסחפתי בקיטשיות רבה לתוך מערכת היחסים הראשונה שלי עם המין השני. קיטש זה לא מילה על מנת לתאר את אותה מערכת שהייתה מלווה בשרשרות חצי לב ו-"אני אוהב אותך", "לא, אני אוהבת אותך יותר" מאולצים (לפחות מצידי) בטלפון במשך מספר דקות (בא לי להקיא). הפרידה לא איחרה לבוא לאחר חודש מפואר. פה לא הייתה אהבה זה בטוח. מה שכן - נשיקה אמיתית ראשונה (מלווה בהרבה רוק שדיי הגעילה אותי למען האמת) והמוני מזמוזים (לאחר שלמדתי לאהוב את הצרפתיות).

מאז היו עוד מספר קשרים כשבעצם, כל הזמן ליווה אותי הרצון הזה - לקשר. אף פעם לא ממש רציתי להיות לבד. תמיד הייתי או דלוקה על מישהו ורוצה להיות איתו (כשרק אני מודעת לכך) או שעם מישהו. לא היה ממש מצב ביניים ואם היה הוא היה קצר יחסית.

תמיד, כשהייתי לבד, במוקדם או במאוחר הייתה מתגנבת לה התחושה של הרצון לביחד וזה היה גורם לי לעשות דברים שהתבררו כטובים לי ולפעמים טפשיים לי (כשהטפשיים, או שהכניסו אותי לצרות או שיצא מהם בסופו של דבר משהו טוב).

נכון שאצלי לאחר קשר ארוך ופרידה יש רצון להנות מרווקותי ולא למהר לקשר חדש אבל במהרה ההרגשה נמוגה ושוב מופיעה אותה נהייה לביחד הארור.

למה בעצם אינני מסוגלת להיות לבד?

למה אינני מסוגלת להחזיק שנה-שנתיים ללא קשר מרצוני החופשי?

מדוע אני כה כמהה לביחד?

אז זהו, שסופסוף אני לא. אני רוצה להיות לבד ולא להכנס לשום סיבוכים רגשיים מיותרים למשך זמן רב מאוד.

כמובן שהצהרה זו שלי התקבלה בזלזול בשילוב צפי שתוך חודש-חודשיים אשבר.

אני תוהה, האם מצפים שמגיל מסויים אדם חייב תמיד לרצות להיות עם אדם אחר וישאר לבד אך ורק אם הוא לא מוצא אף אחד ולא מרצונו החופשי?

ברור שאם אמצא את אהבת ליבי, משוש חיי, האביר על הסוס הלבן - אחרוג מהחלטתי, אך הסיכויים לכך קלושים עד מאוד ולכן עד אז אני בדד. זאבה בודדת. אדם לעצמו. רווקה מאושרת

כפי שהובטח