אוף, אתמול הסעתי את אמאבא ואת עצמי לבריכה ובזמן שחניתי דרסתי אבן גדולה שגידרה את אזור החניה. פשוט לא ראיתי אותה!
לאבן שלום אבל למכונית הדנדשה בכלל לא וכעת יש לה עוקם בצד מלווה בשריטות אומנותיות 
אמא שלי כמעט רצחה אותי ובטוח שקיללה את כל אבות אבותיי כולל את עצמה על שנבראתי ועברתי טסט וקיבלתי את מפתחות האוטו והתעקשתי להסיע אותם לבריכה. זו אגב, כבר הפעם השלישית שאני דופקת רכב (פעמיים את האוטו הישן). כולם ביחד: מי נתן לך רישיון???
אני לקחתי את כל העיניין יותר בקלות מאמא שלי, שלכל אורך השחייה בבריכה תקעה בי מבטים שמאחלים לי לטבוע ומיד, אבל כשסיפרתי לס' מה קרה והוא התחיל לצחוק עלי על זה שדפקתי ת'רכב ואיזו מוכשרת אני, לא התאפקתי והזלתי דמעה או שתים. ס' מיד נבהל והחל להרגיע אותי. מגיע לו.
מלבד זאת, אני לא מבצעת את התוכניות שלי לחופש! במקום ללכת לישון מוקדם ולקום מוקדם ולנסוע לבריכה כמו שתיכננתי אני הולכת לישון ב-2 בלילה וקמה רק ב-10 ואז כבר חם מדי לנסוע באופניים לבריכה. מה שכן, סידרתי קצת את החדר, אמנם לא עד הסוף, אבל ארון הבגדים שלי מסודר טיפ טופ והשהייה בכללי בחדרי נעימה יותר.
אה! אני גם לא מבצעת את ה-תוכנית של החופש - למידה. הצלחתי להתחמק מזה עד עכשיו אבל היום, כך נראה, לא אוכל להתחמק מכך עוד. בוהו.
מהדורת הקיץ - שמנמנות, יפות ובבגד ים:

מכאן