אז (מה יש לי מ"אז"?? פשוט זו נראית לי ממש מילת פתיחה מוצלחת משום מה!) לפני שאגש לדברים הרציניים והחשובים בחיי (קרי לימודים), כל עוד אני בשאריות מצב רוח טוב, אספר על יום האתמול שלי שלדעתי היה נפלא בהחלט!
כן כן, אמנם אני יודעת ששניים מתוך שלושת הקוראים של הבלוג הזה כבר שמעו מה עבר עלי אבל המממ... אפשר להעמיד פנים רק למשך חצי השעה הקרובה שאני כותבת לעצמי ולמען יתועדו זכרונותיי?
כן?
תודה.
ובכן, אתמול בא בחורצ'יק אחד... ממ... נקרא לו נניח "חבר-שלי"...
בכל מקרה, חבר-שלי בא לבקר אותי במעונות שכן הצבא הועיל בטובו לתת לו חמשוש ובאופן מפתיע, לא העברנו את כל היום במיזמוזים ושות' אלא אשכרה עשינו דברים אחרים! (טוב, לא באופן הכי מפתיע... השותפה החסודה-עד-מאוד לחדר שלי נסעה הביתה רק ב-11 בלילה ולכן היינו אנוסים למצוא לנו עיסוק מרתק אחר 
)...
ולהלן: בהתחלה שרצנו בחדר המחניק עד מחנק שלי (מה יהיה עם החום הזה??) והתענינו קצת... חיפשנו איך להעביר את הזמן... לראות סרט? התווכחנו קצת על איזה סרט לראות (יחי רשת המכללה!), לשחק קלפים? (אנחנו אינפנטילים, אני יודעת) חם חם חםםםם כ"כ!!!!
בסוף מצאנו את עצמינו יושבים בחוץ, בדשא ליד המעונות, תחת עץ רענן, וממציאים לעצמנו משחק שמשלב קלפים, אוניות להטבעה ומשימות מצחיקות (אינפנטילים כבר אמרתי???)... זה העביר לנו כמה זמן בצחוקים ואז החלטנו ללכת לטייל קצת בכרמיאל... החלטתי ללכת לבקר באיזה פארק שאמור להיות ממש יפה ומפה לשם מצאנו את עצמנו בהופעה של מקהלה הולנדית, שומעים שירי עם ומפזמים עם כל הקהל! מסתבר שכרמיאל זו עיר מאוד תרבותית והתקיים בפארק הזה, באמפי קטנטן שכזה מופע של הלהקה, שבהולנד מונה 800 זמרים, אבל אלינו הגיעו *רק* 200 מתוכם... כולם זקנים הולנדים חביבים (הנשים באופן תמוה היו לבושות עניבות מוזרות למראה) ומלווים ע"י פסנתרן שניגן סבבה וחלילנית חביבה... נו, אני כידוע אוהבת כל מיני דברים הזויים שכאלו ולכן שיכנעתי את ס' (ע"ע חבר-שלי כי נמאס לי מהצירוף הקודם) להישאר למרות שהוא הביע קולות מחאה שקטים אך נמרצים ותהה בקול רם במיוחד (פדחן) אם אנחנו היחידים שמורידים את ממוצע הגילאים במופע (מיד הצבעתי לו על ילדה בת 4 שישבה בצייתנות עם הוריה והורתי לו לעשות כמותה או ש..). הא הא! בסוף גם מצא את עצמו מפזם! SUCKER!!!
סושי????
לאחר מכן הלכנו לבלוס קצת פלאפל\שאוורמה במדרחוב ליד (הטעם של מיץ אפרסקים צלול לא רע כמו שזה נראה!) ולבסוף חזרנו למעונות שבעים ומרוצים 
יש שיתהו מדוע אני כה מתלהבת (
) אבל חוץ מהעובדה שישבתי בהופעה מצחיקה מחובקת עם אדם חמוד ביותר בערב נעים וקריר וטיילתי ונהנתי, גם הרגשתי כ"כ חופשייה! לא חשבתי על מטלות ושיעורים ומבחנים... סתם העברתי את הזמן בסבבה שלי עם אדם שאני אוהבת אז מה רע? (נו תגידו! נו תגידו!!!)
קיצר היה לי נחמד ביותר אתמול ו-איך בא לי חופש בעקבות כך!!! אבל מה לעשות? צריך לחזור לחרישות (או יותר נכון, להתחיל בהם) ואיזה זמן מתאים יותר לכך מאשר 8 בערב ביום שישי???
לסיכום - תמונה של נעה תישבי מדגמנת ML להעלאת המצב רוח בדרגה נוספת:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
yti
