אוף! איבדתי את זה! איזה עיצבון!!!!! 
אני פשוט לא מצליחה למצוא את זה בשום מקום... ניסיתי להזכר איפה איבדתי את זה.. אולי בבית? חיפשתי מתחת לכל הספות, מתחת לכל הארונות, פשפשתי במגירות, בערימות הדפים המצטברות ללא הרף... לא מוצאת! פשוט נורא! איך אוכל להסתדר בלי זה?!
אולי איבדתי במעונות? חיפשתי גם שם (אפילו שממש לא נראה לי שזה היה שם מלכתחילה) ולא מצאתי..
הרי כבר ידוע שאני בלגניסטית איומה!
מחפשת מחפשת מחפשת.
מפשפשת בזכרוני, אולי איזו נורה תידלק ותתגלה האבידה.
אבל לא! פשוט לא מצליחה למצוא את זה בתוך ראשי!
מנסה לעשות תרגילי זיכרון, לגלות מתי פעם אחרונה ראיתי את זה... נזכרת... זה היה ממש מזמן! אבל איך אוכל לעלות על העקבות שיובילו אותי אל זה בחזרה?
ובלי זה, איך אסתדר? זה דבר ממש חשוב בחיי! ממש ממש ממש חשוב! ברמה קריטית!
בלעדיו לא אוכל לעשות דבר בחיי שקשור בלימודים!
לא נראה לי שבכלל אפשר להשיג דבר כזה שוב, הוא כ"כ יקר ומתכלה.
אני חושבת שהיה לי חיקוי ובגלל זה לא שמתי לב שזה נאבד לפני כן. רק עכשיו אני קולטת שכל הזמן הזה...
נדמה לי שממש לפני תחילת הלימודים חשבתי שיש לי את זה, וגם בזמנם... אבל עכשיו אני קולטת שאם זה התכלה כ"כ מהר אז סימן שזה רק היה חיקוי.
ומה עם המקור??? מה עם הדבר האמיתי??? אבד לנצח כנראה... אוף, מה אעשה? 
ממש בא לי לתלות מודעות שיזעקו את אבדתי.. אולי מישהו בכל זאת ימצא ויביא לי?
אבדה חרשנות
טוב, אז סתם לידע הכללי - זו בחורה בת 16 שהגיעה לגמר בתחרות היופי באנגליה, כלומר, עוד אנשים (חוץ ממני) חושבים שהיא יפה.
הפואנטה שלי היא - למה לנסות ולהיות הכי רזה שרק אפשר כשאת יכולה להיות מלאה ולהתקבל לתחרויות יופי?
ותראו איזו מאושרת היא! איזה חיוך! כולה זורחת...
אני יודעת שלא צריך להיות שמנות מדי או רזות מדי אלא משהו באמצע אבל בגלל שאני כל הזמן נחשפת רק ל-רזות מדי, אני רוצה להראות גם את הצד האחר, של השמנמנות, כי אם הן מרגישות טוב עם עצמן ויש להן ביטחון עצמי (ותכלס, אם יש לך ביטחון עצמי אתה תשבה את העולם איתו) אז גם בנות יותר רזות ממנה יכולות.
עיזבו כבר את העיסוק התמידי בגוף (אמנם צריך להשקיע בעצמך אבל לשים את האובססיביות בצד)(גם לכל אחד ואחת יש ימים טובים יותר או פחות, שחושבים שאתם ניראים טוב או כמו המפלצת מלוך נס ביום שער רע) והשקיעו בדברים היותר חשובים.. כל אחד ומה שחשוב לו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
yti
