אין פה מה לקרוא

יום שישי הגיע ואני עוד במעונות. השותפה שתמיד מקפיצה אותי כבר נסעה הביתה אתמול - יש לה אירוע... צריך להתגנדר... לי היו שיעורים עד מאוחר אז לא יכולתי להצטרף. איזה שיעורים? אלגברה כמובן! ה-כישלון של הסימסטר... טוב נו, אם להיות מדוייקים, בזכות הפאקטור המטורף שעשו - לא כישלון! - 55! \=. אז כמובן שאני צריכה לעשות מבחן חוזר - בלי ציון מעל 65 אני מאבדת טונה נקודות זכות=הרבה זמן. אפילו הורדתי את הסטנדרטים שלי מ"אני הולכת לקבל איזה 80.. כי אני לא כ"כ יודעת את החומר" ל"65 ואני מרוצה". אכן עצוב...

אתמול דווקא היה שיעור אלגברה מבדר! בגלל אחוז הנכשלים הגבוה במועד ב' באלגברה רבים רוצים לעשות קורס חוזר הסימסטר ולכן פתחו קורס מיוחד בשביל הנכשלים. בתיאוריה רשומים בקורס מספיק אנשים בשביל לפתוח אותו, רק שאחוז הנוכחים שואף לאפס משום מה! אתמול באתי עם חברתי לשיעור (גם לה לא הלך מבחן ), הגיע גם המורה... חיכינו קצת... חיכינו עוד קצת... ועוד קצת... בסוף הבנו את הרעיון - מרצה פרטי!!! הוריי!!!  אז ביקשנו שיעשה לנו הכנה מזורזת למועד ג' (שבעזרת השם טפו טפו טפו חמסה חמסה יהיה מוצלח ואז הקורס החוזר מיותר). היה אמנם קצת מביש לחשוף את בורותי באלגברה לפני מרצה שגם מעביר לי קורס אחר - משמע, הוא יחשוב שאני טומטומית עד האינסוף ומעבר לו, אבל מצד שני חפיף! גיליתי שאני מסוגלת להתעלם מהבושה בשביל ציון טוב. גם במועד ב' באלגברה שאלתי את השאלות הכי מטומטמות, סחטתי עוד קצת ועוד קצת מידע, העיקר לצבור עוד נקודה. אממ אני יכולה לתרץ את התנהגותי בנואשות?? בשלב כלשהו במבחן באלגברה המרצה היה כבר על סף דמעות מרוב שאלות מטומטמות שלי ושל אנשים אחרים - "השקענו בכם כ"כ הרבה ובסוף מתגלה שאתם לא יודעים כלום?". באמת עצוב, אבל מצד שני לאותו מרצה יש קושי (ממ משפט קושי.. תענוג!) גדול בתקשורת עם אנשים, אז אני קצת מאשימה אותו בתת המודע שלי בחוסר הידע המוחלט שלי באלגברה. רק אחרי חצי סימסטר קלטתי שאני לא מבינה כלום בגללו, ומאוחר מדי עברתי ממנו לשמוע הרצאות בוידאו עם מרצה מלך שמלמד אותי עכשיו מישדי"פ \=

כל פעם מחדש, אני מחליטה שמתמטיקה זה אחלה של מקצוע, נגיד מישדי"פ פשוט עושה לי את זה! אבל מצד שני כנראה שזה פשוט בגלל המרצה המלך שמעביר את הקורס, שאני סוגדת לו ברמות קשות.

בכל מקרה, בשיעור האלגברה הפרטי, אני וחברתי פשוט התמוגגנו מתענוג! אני לפחות, פשוט כל השעה הראשונה למדתי עוד ועוד דברים חדשים ותוך כדי כך תהיתי - איך לעזאזל ניגשתי למבחן המחורבן בלי לדעת את הדברים הבסיסיים האילו???

אני אכן מתדרדרת.. מחרשנית למגרדת ניקוד. ולא נראה לי באמת שהסימסטר הבא יהיה יותר טוב \= אני כבר בפיגור. פשוט לא יודעת לספור את הזמן כמו שצריך - הוא זולג לי בין האצבעות.

אגב המרצה שלימד אותנו אלגברה - הוא מלמד אותנו גם בסדנה בחדו"א, ובאחד השיעורים הוא ניסה להסביר לנו מה זה משטחי רמה. בדיוק החלטתי באותו רגע שהשיעור לא בשבילי ושאני לא מרוכזת ותוך כדי יציאה מהכיתה אני שומעת את המשפט הבא מפי המרצה הדתי והרציני: "בכיתה יש כל מיני טמפרטורות בנקודות שונות, אז נגיד הטמפרטורה מתחת לבית השחי שלי..." ~מאיצה את ההליכה ויוצאת בסערה מהכיתה~ עעעהה! לא רוצה לשמוע על בית השחי שלך! ...

אוייש היום היה לי רגע טמטום גדול! בזמן שסידרתי את כל החפצים שלי כדי לנסוע הביתה (כבר סיימתי לסדר ואז כמובן החלטתי, איזה רגע טוב יותר מאשר עכשיו בכדי לכתוב פוסט חפירות? ההיגיון שלי הורג אותי לפעמים) אז העברתי חבילת דפים מקלסר אחד לאחר, ובזמן שהעברתי, בטעות הוצאתי ערימה של דפים מהקלסר ובילגנתי את הסדר של החורים בדפים - שזה אומר להתחיל לסדר דף דף בחזרה. בדיוק באותו הרגע צצה לי מחשבה נואשת בראש "עעעההה! איפה כפתור ה-UNDO???"... אממ נראה לי שאני צריכה היגמלות מיידית ממחשבים.

בכל מקרה, זה באמת קצת מטומטם שלבת פה במעונות כשיש אוכל של אמא במרחק שעתיים - אז קדימה לדרך.

להית'

נקודה למחשבה: האם המילים "טומטומית" ו"דביל" הם פאסה?

מחשבה מעוותת

מכאן