טוב, רמת העצלנות שלי הרקיעה שחקים בצורה מטורפת!
אני לא טורחת אפילו להוציא את קצה אפי מהבית.. בעצם יצאתי למרפסת לא מזמן - נחשב?
לא מתקשרת לחברים, קניתי אופניים (קניתי אופנים!!!!!!! מכספי האישי והפרטי מאוד!!!!!!! אחרי שנים!!!! טוב - נפסיק עם ההתלהבות) ולאחר חניכה נלהבת, הם לא זכו לראות עוד אור שמש מעבר לקרניים המסכנות שמסתננות מדי פעם דרך חלוני.. אני טורחת רק להרים את תחתי ההולך ומשמין, להדס לעבר המקרר ולהכין לעצמי עוד סנדוויץ' עם חומוס (שהתחבב עלי באחרונה למרות גינויים חריפים בעבר).. לפחות אני מגוונת בפעילויות שלי! רואה טלוויזיה.. כשנמאס מהטלוויזיה הולכת למחשב... כשנמאס מהטלוויזיה חוזרת למחשב... מגוונת מדי פעם בבהייה בתקרה או בשכיבה על הספה וקריאת ספר (רובין הוב אהובתי!).. וחוזר חלילה! (~זעקה חרישית לעזרה~)
טוב, הלימודים מתחילים בקרוב אז אני לא כ"כ מודאגת ממחלת העצלות הבאה עלינו לרעה... אוציא הכל עכשיו ואז כשיתחילו הלימודים יהיו לי עודפי מרץ (אהיה כמו ספידי גונזלס על ספידים כנראה).
יהיה טוב!
מה שכן, אני לא מאמינה שכרגע העלתי על הכתב את העובדה שאני מתחילה ללמוד עוד... ש...שב... (אני לא מסוגלת!!!).. עוד ממש מעט זמן! אני מדחיקה את זה בצורה כ"כ גאונית שאפילו אני עדיין לא יודעת מתי אתחיל ללמוד! רק יום לפני *אולי* אתחיל להלחץ (אין יותר חופש למשך 9 השנים הבאות!!! התחייבות עצומה!!! חתונה עם הצבא!!! והכי חשוב: א-ל-ק-ט-ר-ו-נ-י-ק-ה!!!! העיקר שאני לא מלחיצה את עצמי..)
גם עברתי יומחיול וקיבלתי מדים שאפילו עולים עלי... ירוק זה לא הצבע שלי אבל אולי בעוד 3 שנים הוא יהיה...
הייתה לי כוונה לכתוב פה פוסט חפירות אבל היא ברחה.
בברכת - אם תחטטו באף לא יצא נפט - סלמאת!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
yti
