אני חיה בבועה כרגע, לא מוציאה כמעט את הראש מהחדר.
הברכיים כואבות בעקבות ישיבה מתמשכת, שעות העירות והשינה מתבלבלות לחתולין, מרגישה נרפות, נרגנות.
אני מנותקת מהכל וממוקדת כרגע בסבל הפרטי שלי (בעצם הייתה פה התנצלות ארוכה על כך שאני רוצה לקטר על סבלי הפרטי בעוד הסבל בחוץ מתפרץ ומקטין הכל).
בסך הכל רציתי לקטר: משעמם לי! נמאס לי לשבת בנקודה אחת כל היום!
אני לא עובדת ולא מנצלת את הזמן באופן נכון וראוי, לא מסוגלת לקבוע לעצמי מטלה ולבצע אותה.
אני יושבת, סובלת, תוססת, רוצה לעשות כל דבר רק לא הדבר שעלי לעשות.
אך ההגשה מחר(!!!) ואני עוד כ"כ רחוקה משלבי סיום שכל אדם אחר, אשר היה נמצא במצבי, היה כבר מזמן מקבל התקף לב ומתחיל להוציא קיטור מרוב מאמץ וניסיונות לסיים בזמן.
רק אני והסוליטר.
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווף.
צריכה לקחת את עצמי בידיים דחוף!!!