מכורבלת במיטתי וממענת להתעורר, אני מעלה אותו בעיני רוחי, עת ישב בגבו אלי, מרוכז לחלוטין בעולם הממוחשב הפרוס לפניו, לאחר שהטיל עלי במבט מחמיר (ונשיקה) לבצע פעולות הכוללות למידה מאומצת ופנה לדרכו על מנת שלא להפריעני במלאכתי.
ואני בהיתי בגבו הרחב, כה קרוב אך עם זאת נמצא לו הרחק מכאן, בעולם אחר ממש ועצרתי בעדי מלהביא לו איזה ביס עסיסי באוזן – שילמד מה זה, להשאירני לבדי, בעודי נאבקת במילים מתפתלות שמסרבות בתוקף להתכופף לצורה בה אוכל להבין את משמעותן המאוגדת.
אני מקשיבה בעיניים עצומות לציוץ הציפורים מבעד לחלוני, מסרבת להינתק מחלומותיי ולהתחיל את יומי המעשי והיעיל (כן, בטח) וגונבת עוד כמה רגעי מתיקות לפני שאפקח את עיני ואתן למציאות לטפוח על פני ולהזכיר לי – הוא בעולם אחר עכשיו ואת כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
yti
