אם אנסה לקחת צעד אחד אחורה ולהסתכל על החיים שלי במבט כוללני, הייתי מגדירה את התקופה הזו כלא ברורה, כלא יציבה. זה בעצם מה שמזמן ייחלתי לו - נמאסה עלי הסטאטיות של חיי, רציתי שינוי. רציתי להכיר אנשים חדשים, לשנות את ההרגלים שלי ובעצם את כל מהלך חיי.
קיבלתי את מה שרציתי, השינוי כבר פה - שלוש שביעיות מהזמן אני בצבא, אט-אט אני מתנתקת מהמכללה (אני לומדת רק יום אחד בשבוע וכנראה עומדת לעזוב את המעונות ואת שותפתי החמודה), אני מכירה כל הזמן עוד ועוד אנשים חדשים והאמת שהדבר דיי מתיש אותי (לא באמת נועדתי להיות מכרה של אנשים רבים), אני צריכה להתמודד עם דינמיקה חדשה במקום קטן, ליצור חברויות חדשות ולתחזק אותן... ובו בזמן עלי לשמור על גחלת הלימודים, לא לשכוח שגם שם יש צורך בהשקעה ואין צורך להתפרע ולהתפרק רק כי אני לומדת הסמסטר 3 קורסים בלבד.
כך זה תמיד - בתקופות יותר תזזיתיות אני מתלוננת על כך שכל מה שאני רוצה הוא רק קצת שקט בחיים ובתקופות שקטות אני מחפשת בטירוף אחר הריגוש הבא... החיים שלי הם סינוס אחד גדול ואני מאחרת אחריהם ב-90 מעלות 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
yti
