מחר אני נוסעת חחחחחחחח, לאילת כן כןןן, מחר יתחיל החופש האמיתי, שבוע שלם רק אני והבנות באילת, הכי בסבבה שיש, להכיר אנשים, ים, מסיבות, חופש מהכול, חופש מכולם, מחר אני אהיה חופשיה באמת.

היום עבר עליי יום מדהים, הייתי איתו כל היום, היה אחד המדהימים, שאני איתו העולם עוצר ולא אכפת לי מכלום, כל כך כיף להרגיש ככה.

החופש הזה הוא לא יכל להיות יותר טוב.

אני חוזרת כנראה ישר לשנת הלימודים החדשה, יא', תאמת שעכשיו שהוא כבר לא בתיכון הזה, לא שהכרתי אותו לפני, פחות בא לי להיות שמה.

אבל העיקר שאני עם חברות שלי, עם ידידים שלי, והולכת להיות שנה מדהימה.

לימודים, עבודה בעזרת השם, חדר כושר, חברות וידידים והוא הבן אדם שהתאהבתי בו, הבן אדם שאיתו הכול אחרת מבחינתי.

אני מקווה שאני אצליח להספיק את הכול, שאני אספיק לצאת המון וגם ללמוד כמו שצריך, ולהכיר אנשים, שאני באמת אעשה רישיון השנה, שאני אצליח לעבוד למרות שההורים שלי לא הכי רוצים את זה.

אני מקווה שאני אשאר בחמש במתמטיקה, ואסתדר עם חמש אנגלית ועם ביולוגיה ומחשבים, שאני אעבור את הבגרויות האלה על הצד הכי טוב שיש. ושאני אחיה את השנה הזאתי בטירוף.

שאני אבלה בלי סוף, שאני אחווה דברים שעוד לא חוויתי.

16 וחצי כבר עברתי, שאני חוזרת מאילת אני לומדת וניגשת לתאוריה, ואחרי החגים אני אתחיל ללמוד נהיגה.

יש לי המון מחשבות בראש כרגע, אבל הדבר הכי חשוב זה שמחר מחר אילתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת,

אני מאושרת, אני מאוהבת, אני נוסעת, רחוק ממנו גם, רק עם חברות, מתרגשת, הולכת לחוות כל כך הרבה בעזרת השם בשבוע אחד.

אנחנו נוסעות אני, לוטם, עינב, שיר ויהבוש.

שכרנו דירה, ואני מקווה שיהיה מדהים, מה שבטוח שיהיה מצחיק, שמחכות לנו מלא מסיבות ומלא כיף, ואושר, וצחוקיםם, ונכיר מלא אנשים, שנרזה חחח כי אילת זה פשוט צום, שנשתזף, ושנחזור הכי בסטייל שיש לשנת הלימודים החדשה.

אני מרגישה שאני חשובה לכל כך הרבה אנשים, איפה אני ואיפה הרוני של פעם, זאתי שלא הייתה כל כך מקובלת, איפה אני ואיפה הימים של החטיבה, איפה אני ואיפה הרוני הביישנית והמפוחדת והלא כל כך בטוחה בעצמי.

איפה אני ואיפה הימים שהילד ההוא כל כך פגע בי, כל כך לא אני ומצד שני כל כך אותה אחת.

פוסט שאומר כל כך הרבה, ויש לי עוד כל כך הרבה מה להגיד, חופש ששלא ספק שינה אותי.

רזיתי, התחלתי להתאמן, חזרתי לאהוב תגוף שלי, כמעט הפכתי לאנורקסית, הגעתי להקאות, וחזרתי לעצמי בגדוללל, עדיין עושה דיאטה ואני בטוחה שתמיד אעשה, זאת נהייתה הדרך חיים שלי, הגעתי למצב שהדיאטה הייתה החיים שלי, המחשבות שלי, כל מה שדיברתי עליו, ושיניתי את זה.

חוויתי איתו הרבה דברים, התאהבות, רגשות, כל כך הרבה רגעים יפים.

נהייתי קרובה מאוד אלנשים שלפני זה לא הייתי הכי בקשר איתם, הבנתי מי החברים האמיתיים שלי.

השתנתי ונהיה לי הרבה יותר ביטחון עצמי.

התחברתי יותר עם לוטם, עינב, מור, יהב, מיכל שיר וכל אלה, ועינב זה העיקר אחרי שחשבתי שכבר איבדתי אותה.

התחלתי לשבת עם ידידים שלי הרבה יותר, וחזרתי להיות ידידה טובה של מתן, אפילו הרבה יותר טובה מלפני זה.

עבדתי פה ושם אבל לא יותר מדיי, שחיתי המון והגעתי להישגים במהירות ובזמן.

אני חושבת שבעיקר הפכתי להיות מישהי שלפני זה לא הייתי, לא עוד הילדה הקטנה והרכלנית, שנתקעה על כיתה ט' על החבורה ועל הילד ההוא "שעשה לי כל כך הרבה" ובעצם עכשיו אני מבינה שלא עשה כלום, עכשיו אני מבינה עד כמה הוא היה ילד קטן ולא בשבילי, עד כמה עשיתי דרמה.

הכול פשוט הכול השתנה.

ומחר מחר אני באילת, נמצאת בתוך החלום.

שיהיה לכם שבוע מדהים, ושהחזרה לבצפר לא תיהיה קשה במיוחד חחח.

אוהבת אותכם

רונקי