להרגיש תהרגשה שהרגשתי אז רק עוד פעם אחת, עוד פעם אחת, עוד פעם אחת וזהו, לאבד אותך ילדה, לאבד חלק ממני, , לאבד אחות. למה? לא יודעת, אין תשובות לכלום.

יש כל כך הרבה כאב בפנים, רוצה להתפרץ, לצרוח, להוציא את הכול, להעלם, לרקוד, לשחות, לעשות כל דבר שיוציא ממני את כל האנרגיה בעולם, שיוציא ממני את הבכי, לשכב על הרצפה ולבכות עד הסוף, להרגיש את הקור של הרצפה כמו הקור של החוסר הזה.

שנים של חברות הכי טובה,  תמיד דיברנו על הדירת רווקות שלנו, תמיד החשבתי אותך לאחות, ופתאום הכול מתפוצץ לי בפרצוף, שלוש שנים שאת אחותי ועכשיו רק הוכחת לי עד כמה טעיתי.

כי אני כל כך לא  חשובה לך שזה חותך אותי מבפנים.

אני כל כך לא חשובה לך שאני מרגישה שמאז שהכרתי אותך האמנתי למין שקר.

החברות "הטובה" שלנו.

תמיד פה אחת בשביל השניה?

שקר,

עולם מלא בשקרים, עולם ששום דבר בו לא בטוח, עולם שגם האנשים שחשבת שתמיד יהיו שם בשבילך, גם הם בסופו של דבר תוקעים בך סכינים.

סכין חדה,

כאב לא מתואר.

בולשיטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט

כי כל העולם הזה הוא בולשיט אחד גדול, כי אפילו החברה הכי טובה שלי מפנה לי את הגב שאני הכי צריכה אותה, חברה הכי טובה? שקרררררררררר

עוד שקר שמצטרף לערמת שקרים אין סופית, כי כל החיים האלה הם שקר אחד גדול.