לשבת עם עיפרון מחודד מול דף שורות מוכן ומזומן כבר לכתוב
אבל שום דבר לא עולה בראש
לשבת עם מכחול פנדה גועש ומה לא? מול בריסטול מוכן לצייר את היצירה של החיים
אבל שום דבר לא עולה בראש
לשבת מול הטלפון מוכן כבר לחייג למישהו, סתם לדבר ולהיות עם מישהו שאוהבים
אבל לא זוכרים את המספר שנראה שכבר שכחת מזמן
למרוח איפור בתקווה לשפר את המראה החיצוני אפילו רק קצת
אבל שום דבר כבר לא עוזר לקמטי העייפות שליד העיניים הפה והמצח.
להיזכר במשהו נורא חשוב שקרה לפני כמה זמן
אבל שום דבר לא עוזר להיזכר בו בגלל החשיבות שלו
לסרק את השיער בתקווה שהוא יהיה גלי
אבל בלי הצלחה
לנסות לטפח מערכת יחסים שדעכה
אבל הצד השני אדיש
לנסות להשתפר במשהו
אבל הכישרון אזל כבר מזמן
לנסות למצוא משהו שעות
כשבסוף אתה מגלה שהוא היה מול העיניים שלך כל הזמן הזה.
לשכב על המיטה, לבהות באוויר ולחשוב
אבל שום דבר פתאום לא עולה בראש
לנסות להירדם ולא לחשוב על שום דבר מעיק
אבל רק אז הכל חוזר לראש וחושבים על הכל. על כל הדברים המעיקים, השמחים, המעייפים, המטרידים ורגעי האור המאושרים שחווינו פעם.
לשבת מול המחשב ולכתוב פוסט חסר משמעות
לפחות זה הדבר היחידי שכן יוצא.
המשך יום נעים לכולם(:
אה כן...בחופש הגדול אני מבקרת את בוריס כפרהעליו[:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
D: