הבגדים הישנים עולים עליי לשמחתי. אבל לידך אני תמיד ארגיש עירומה.
המגע והחיבוקים שלך.
שמחת החיים שלך.
תמיד אפשר להוסיף לך פה ושם במראה, אבל לא לאישימות המדהימה שלך.
פשוט מדהים כמה שזה לא עוזב אותי.
אני גואשת מבפנים. הרגשה שלא חוויתי הרבה זמן. אבל הפעם, זה שונה. זה אסור.
זה לא נורמלי. או שזה כן?
הפעם, ההרגשה הזאת לא עושה לי טוב, כי אני יודעת שאין סיכוי. זה כמו שיען ינסה לעוף.
אני פשוט אוהבת אותך.
אבל אין לך מושג. וגם אף פעם לא תדעי.
וזה קורע אותי.
