וכל פעם אני שואלת את עצמי את אותה שאלה.
"מה היה קורה אם?"
מה היה קורה אם הייתי מספרת להורים?
מה היה קורה אם היא היתה נשארת איתי?
מה היה קורה אם לא הייתי אומרת לה מה אני באמת חושבת?
מה היה קורה אם הייתי בטוחה בזה ב 100%?
מה היה קורה אם לא הייתי נחלשת כל כך....?
"היא הפשילה את שרוולה, הסתכלה על הראי הגדול התלוי במקלחת,
כל האדים שעל המראה נעלמו אט אט, חוץ מקבוצה קטנה באמצע
היא מחקה אותה אבל אחרי שניות אחדות אותה קבוצת אדים קטנה הופיע
שוב במרכז הראי. היא מחקה את אותה קבוצה שוב, אך אותו הדבר קרה.
היא קירבה את פניה את הראי, אפה מילימטרים אחדים מהזכוכית.
כשהסתכלה טוב טוב, ראתה שאותה קבוצת אדים בעצם היתה המילה
"למה?"
"the man who who never makes any mistakes rarley makes anything at all"
אני למדתי הרבה מאוד מהמשפט הזה.
אני כל כך רוצה לצעוק את זה, להתגאות בזה.
אבל..שוב..חוסר הביטחון העצמי שלי סוגר עליי כמו מחסום לפה.
הקול שלי כבר ברח ממני מזמן ואיתו האנרגיה.
אחלה דרך להתחיל חודש הא?
פשש..לאן נעלמה האופוריה שהרגשתי פעם?
צריכה בדחיפות להכיר אנשים חדשים..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
