היה היום יום מאוד ארוך וגרוע במיוחד
שיעור ראשון:
היה תנ"ך דווקא בשיעור הזה היה בסדר יחסית
לא קיבלתי אף הפרעה ואפילו לא יחס למורה
שיעור שני:
של"ח לא היה משהו, לא היה לי ציוד והראש שלי התפוצץ
ודווקא בשיעור הזה יובל החליט לצעוק
גררר עמדתי להתפוצץ!!
ואז הפסקה (סופסוף!!) זכרתי שהייתי צריכה לעשות משהו
אבל לא זכרתי מה שכחתי...
הייתי טיפה בח'3 והסתובבתי עם נעמי
שיעור שלישי:
אנגלית היה נוראי אסתי כל שנייה העירה
למרות שלא ממש עשיתי משהו היא רשמה לי הפרעה כי
לי פתחתי את הספר בעמוד הנכון ועוד הייתי
על ריטלין ולא היה לי כח להתמודד איתה אז עזבתי
והרווחתי הרשמה ייפי דו...
שיעור רביעי:
היה נוראי!!!!!!! אבל כשאני אומרת נוראי
אז אני מתכוונת נוראי!!!!!!!!!!!!!
אסתי עיכבה אותי אחרי השיעור והייתי צריכה ללכת ללוקר
לקחת צרפתית ולא הספקתי עד הצלצול.
אז בצלצול רצתי ללוקר ואז נזכרתי "שיט אני לא זוכרת את הקוד"
אז חיפשתי את שרון אבל היא היתה בשיעור
ואז ניסיתי לנחש והיי הצלחתי;) ואז חשבתי "וואלה, היום שלי משתפר"
אבל פתחתי פה לשטן, נכנסתי לשיעור איחרתי באיזה 5 דקות
ללוצ'יה O: היא התחילה לצעוק עליי שאני לא רצינית
בלימודים ושהציונים הנמוכים שלי מראים את זה ושאם היא איתה יכולה
היא לא היתה נותנת לי ללמוד איתה אבל היא חייבת ואין לה ברירה
ושזאת בושה בישבילה, ואת זה היא אמרה לי מול כל הכתה
ואני נעשיתי אדומה לא מבושה אלא מכעס! רציתי לקחת את הראש המכוער שלה
לפצח אותו לשניים על השפיץ של השולחן שלה לחתוך לה
את האצבעות עם מספריים!! אבל הייתי על ריטלין ולא היה לי חשק,טעם וכוח
להתווכח איתה. היא גרמה לי לעמוד חצי שיעור מול הכתה
ובינתיים היא כתבה על הלוח. ואז כמה זמן אחרי שהיא סיימה היא
הושיבה אותי דווקא בסוף של הכתה ובאתי להגיד לה שנאבדו לי המשקפים
ושאני לא רואה שום דבר מרחוק אבל היא לא הסכימה להקשיב.
אז התיישבתי והתחלתי לכתוב את מה שיכלתי.
בגלל שלא ראיתי אז ביקשתי מנעמי מחרברת והיא נתנה לי להעתיק ממנה
ולוצ'יה ראתה והפנים שלה היו זועמות. היא התחילה להתקרב אליי
ממשיכה להסתכל עליי במבט חולני אז מהר החזרתי לנעמי את המחברת
ולוצ'יה הלכה.
הקיצר היא רשמה לי הרשמה על זה שהעקתי עם שגיאות (מן הסתם זונה
את מושיבה אותי בסוף הכתה כשאני מנסה להסביר לך שאני לא רואה טוב מכוערת!!!)
שיעור חמישי:
מדעים..
רודי לא היתה כי היא היתה באשכול ביום מוקד אז היינו עם שמעון
גם היה סיוט אבל לא כמו שאר השיעורים הראש שלי כאב מהריטלין
ונראה לי שאפילו היה לי חום והייתי גם נורא אדומה.
אז פשוט ישבתי לי בשקט כל השיעור...
שיעור שישי ושביעי:
היה מתמטיקה שרון הבריזה (כיף לה)
הראש שלי כאב נורא ועוד המורה עם הקול המעצבן שלה...
אחר כך הלכתי לפשצ"ים היה נחמד.. חזרתי[=
אבל הייתי שקטה מדיי..
אחר כך הלכתי ללהקת חניכים היה קרררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר מאודדדדדדדדדדדדד
אחרי זה התחלתי ללכת הביתה ובתחנת אוטובוס ליד הבצפר
ראיתי את שגיא וסיוון אז סתם דיברתי איתם
עד שניזכרתי שאני צריכה לעשות בייביסיטר ושכחתי><
אז אבא שלי בא מאוד מאוד כועס והביא אותי הביתה
והנה אני כאן כותבת פוסט..
אז זהו לבינתיים...עד הפוסט הבא[=
3333333>
מקווה שלכם היה יום יותר טוב[=
הצד החיובי הוא שלא איחרתי היום חחחחחחחח
-נעמי-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
