~הבלוג של :א*ן כמ!נ*~

כאשר ישנם אנשים המגדירים  אונס כ 'בעיה חברתית' ולא כבעיה בראשו של האנס.

אנו צריכים להיות מוטרדים מכך שאותם אנשים נמצאים בדרג עליון במדינתנו תחת השם "סנגוריה ציבורית". אותם אנשים אשר טוענים שאותה נערה מסכנה שחשה אשמה בכל מקרה (למרות שהיא לא אשמה שאיזה מטורף החליט שהוא רוצה אותה.) צריכה ללכת לתמיכה ולקבל "חינוך" איך להתמודד עם זה. איני יודעת אם מישהו מקרוביי היה נאנס איך הייתי מגיבה.. בטח הייתי רוצה את גופתו של האנס חתוכה לחתיכות ולדעת שהוא סבל כל כך לפני שהוא מת עד שהתחנן למות כבר. אז אולי אותם אנשים צודקים במשהו לא צריך לשלוח את האנסים לבית סוהר צריך לשלוח אותם לבית קברות או לסרסם לכל הפחות. אך הם באים בטענה שהאנס יצא חופשי והנערה או האישה המסכנה ילכו לקבוצת תמיכה כי זה הדבר ה 'נכון לעשות'.אותם אנשים שטוענים כביכול ש"היד המאשימה קלה על ההדק"-על סמך מה הם טוענים זאת??? אוליי על סמך אנס שמקבל 5 שנים מאסר ונוריד לו את השנה שהוא מקבל חנינה מהנשיא (שככל הנראה עומד במצב דומה ממש ברגעים אלה) ועוד שנה על התנהגות טובה. וכו' וכו'.. או אולי הם מתכוונים שהיד שקלה על ההדק היא על אותה יחידה שקיבלה עונש על אונס קבוצתי 21 ימי מחבוש באמת עונש קשה ביותר. וכן הלאה עם אותם מקרים שבהם יצא האנס חופשי...ואני שואלת את עצמי אם זה היד שמאשימה קלה על ההדק?? מה היה קורה אם היא הייתה מקשה..ולסנגוריה הציבורית הכי קל לענות על זה "המשפט הפלילי אינו הדרך הכי טובה" צודקים כי במילא מביישים את הנערה על דוכן העדים ובסוף מכניסים אותו אולי ל5 שנים במקרה הטוב.. וזה רק כי היד המאשימה קלה על ההדק..לדעתם בכלל לא צריך לפנות בית משפט אלא לקבוצת תמיכה..

             אולי נזמין את האנס גם לכוס קפה???כי מסכן הוא לא אשם...

היום הלכתי לנחם ילד מהשכבה שלי שאבא שלו נפטר..

זה גרם לי לחשוב על כמה דברים...

המשפחה שאיבדה את יקיריהם- האם מספיק שנגיד להם שאנחנו משתתפים בצערם?

הרי זה בכלל לא עוזר..אנחנו אולי משתתפים אך לא באמת...אנחנו לא מרגישים את הכאב שלהם (ושגם לא נרגיש-חס וחלילה).

כלומר מה אפשר להגיד לאדם שאיבד את אבא שלו????

האם אפשר להגיד משהו בכלל?

אתה עומד שם בזמן שהם יושבים על הרצפה ואומר לעצמך זה לא מגיע להם..זה לא מגיע לאף אחד

אז למה זה קורה???.

אבל להם אתה לא יכול להגיד דבר רק להסתכל עליהם ולהתמלאות כלפיהם רחמים..

והם?.. הם לא רוצים שתרחמו עליהם הם לא נחותים מאיתנו רק בגלל זה... ההפך הם הרבה יותר מאיתנו...

אני מעריצה אותם בעצם.. מכיוון שאיני יודעת האם אני הייתי מצליחה לעמוד באותו סבל שהם עומדים..

פתאום אתה לומד להעריך את הדברים שיש לך..

אתה יודע שאדם שקם ופתאום מישהו נעלם מחייו..

ובמבט לאחור..

האם הוא היה מנצל יותר את הזמן יחד עם אותו מישהו שלא יחזור?

ואתה לא יכול לשאול ואתה גם לא צריך..אתה יודע שכן.

פתאום הדברים הקטנים שעושים בשבילך נראים גדולים..אם זה חיוך שמאיר את היום..

אם זה מתנה שקיבלת..אם זה בלוי שבילית איתם..כל הדברים הקטנים האלה אפילו ריב איתם..גורם לך להעריך שעדיין יש לך את זה.

שאלתי את ידיד שלי שאיבד את אימו לפני שלוש שנים.. איך שרדת??? איך אתה יכול לחייך?או לחיות אפילו...בלי אמא?

ואתם יודעים מה הוא ענה לי?

הוא אמר לי שבהתחלה אולי הוא שקע באותם דיכאונות ואי-חשק לחייך..

ואז פתאום הוא קולט שזה לא מה שאמא שלו רצתה..ואם היא לא נמצאת זה דווקא סיבה לא למרוד בה וברצונה אלא להעריך אותה יותר ולא 'לזרוק' את החיים שהיא נתנה לו אלא לנצל כל רגע מהם ולגרום לה לחייך יחד איתו מלמעלה. הוא הוסיף ואמר לי שאת אמא שלו הוא לא יכול להחזיר..לכן הוא משתדל להחיות אותה דרכו.שאלתי אותו במה זה מתבטא הוא אמר לי שרק בכך שהוא יחיה את החיים שהיו לה וישתדל כל כך עד שהוא יוכל להגיד לעצמו "אם היא הייתה פה היא הייתה מתגאה בי.

אחרי כל זה המשפט "משתתפים בצערכם" מקבל משמעות חדשה אתה משתתף בצערם על כך שאותם דברים קטנים שעשו את היום שלהם לא יהיו להם יותר..אך עדיין אתה מקווה שהם ילמדו לקבל את אותה מתנה שנקראת חיים וינצלו אותה ויגרמו לאלו שלמעלה לחייך אליהם...

אני לא יכולה לנחם אותם בטח לא כאשר זה טרי כל כך.. אני כן משתתפת בצערם אבל זה לא מנחם אותם..ולכן אני משאירה את הנחמה לאלוקים הוא בוואדי יודע איך לנחמם.ואני מקווה שהוא ינחם את כל אלו שאיבדו את יקיריהם.

20 שנה שבהן רון ארד נעדר מאיתנו...

20 שנה ועדיין אין שלום...

אך עדיין יש את אותה התקווה {אני מאוד מקווה שיש אותה}

שיבוא השלום...כמובן שיש עדיין את שאר החטופים בנוסף לרון ארד

ולכולם אנו מחכים שיחזרו הבייתה.

השיר הבא הוא שיר שמעודד תקווה בדרך מרומזת לאלה שאיבדו אותה והוא מוקדש לאלה שבשבי...

אולי..(יש לו גם מנגינה).

אולי עוד יבוא היום

שנראה את היונה הלבנה

מנופפת לשלום

מול תכול שמיים

אולי עוד יגיע היום

אם תהייה בך מעט תקווה

תראה את האור שבשמיים

עוד תראה שהיום יבוא

והשמש תאיר, תאיר שבעתיים.

אולי עוד יבוא היום

שרק אושר יהיה בכל מקום

אולי עוד יגיע היום

והוא עוד יגיע

שאנשים יושיטו יד לשלום.

אם תהייה בך...

העצב מפנינו ימחק

ואת דימעתנו נסיר

והים הרועש לפתע ישקוט

ובליבנו השלום והאהבה..

אם תהייה בך..

חופש סוכות עוד מעט נגמר....

     ורק לי יש חופש תמידי...

           חחחחחחחחחחחחחחח

כיף לי או לא?...

קטע  שידיד שלי (לצערי הוא רק ידיד) חיבר...

תודו שזה מקסים...