היי,
בערב יום העצמאות תכננתי ללכת להופעות ברמת גן. הזמנתי את ידידי גוגי (אני מכירה אותו מאז שהייתי בת 18. בדיוק כמוני, הוא מירושלים. לפני חודשיים בערך הוא עבר לרמת גן, לגמרי במקרה לדירה שבמרחק הליכה מדירתי) והוא הסכים בשמחה. הוא אמר שאולי שותפתו לדירה (בוא נקרא לה בבלוג ק) תצטרף אלינו. אני הזמנתי את חברתי דורה וגם היא החליטה לבוא.
חברתי דורה הגיעה אליי בערב יום העצמאות. ישבנו קצת ביחד, אני סיימתי להתארגן ואז יצאנו מהדירה שלי והתחלנו ללכת לכיוון ההופעות. הרחובות היו מפוצצים, בעיקר בילדים שריססו "שלג". בדרך גם ראינו זיקוקי דינור.
לא היינו סגורות איפה בדיוק ההופעות ואז גילינו שזה ממוקם בתוך חצר בית ספר. הלכנו לשם. באותו רגע הופיעו על הבמה ילדות קטנות, לבושות בבגדי בלט. הקהל היה מורכב בעיקר ממשפחות ומילדים קטנים. התבאסתי, אבל חשבתי שאין לי ברירה אלא להשלים עם רוע הגזרה. מזל שלפחות הלכנו לשם, כי שם היה בתחילת הערב קרקס (שהחמצנו) לעומת מקום אחר ברמת גן שהיה בתחילת הערב הופעה של אתי ספגטי או יובל מבולבל או משהו כזה, כלומר הופעה לילדים קטנים.
יותר מאוחר גוגי הגיעה עם שותפתו לדירה ק, שהייתה מלווה בשני ידידים שלה. מסתבר ש-ק וידידיה זרקו מבט אחד על המקום ומיד החליטו לנסוע לתל אביב, למסיבת רחוב. גוגי החליט להצטרף אליהם והזמין גם אותי ואת דורה.
אני התלהבתי מהרעיון. דורה פחות. ק הציעה שנלך למסיבת רחוב ואולי נלך אחר כך לים. ידעתי שבעייתי לדורה, בתור דתייה, לרקוד ליד גברים או להתפשט בים. אמרתי את זה ל-ק שהבטיחה שנתחשב בה. אבל אז התגלתה בעיה נוספת.
דורה לקחה אותי הצידה. לא היה לה נעים להודות בזה, אבל היא אמרה שיש לה שעת עוצר. אימא שלה דורשת ממנה להיות בבית ב1.00. הייתי בשוק שלבחורה בת 23 וחצי יש שעת עוצר. מכיוון שהשעה הייתה כבר כמעט 23 - דורה חששה שלא תספיק לחזור. הצלחתי לשכנע אותה ואפילו הבטחתי לה שאחזור יחד איתה, אבל ברגע האחרון, כשמונית כבר עצרה לנו, דורה חזרה בה ואמרה שתחזור הביתה. לא היה לי נעים לנטוש אותה, אז שאלתי חמש פעמים אם זה בטוח בסדר ואף הצעתי להישאר איתה, אבל דורה התעקשה שכן ואמרה שהיא לא רוצה למנוע ממני להנות.
ממש התחברתי עם הידידים של ק. אחד מהם הסתבר שעבד איתי פעם בשירות לקוחות, אז היה לנו נושא משותף לשיחה, שהוא להשמיץ את המקום והשני היה אמריקאי הומו חמוד שהתאהבתי בו אפלטונית ברגע שראיתי אותו. גם ק מצאה חן בעיניי. היא בחורה אמריקאית מצחיקה ומגניבה, עם שמלת מיני והמון רוח שטות, ששידרה ליברליות וסקסיות.
נסענו לתל אביב בשתי מוניות. ירדנו מהמוניות במקום בו הייתה אמורה להיות מסיבת הרחוב, אבל מסתבר שהיא בוטלה. אז החלטנו ללכת לחוף הים. הלכנו ברגל איזה 45 דקות ובדרך דיברנו וצחקנו. כשהגענו לים - שוב חיפשנו מסיבה וכשראינו שאין - כבר קרסנו על החוף. הצטרף אלינו עוד בחור הומו, חבר של ההומו האמריקאי החמוד.
בחוף הזה מזה כיף.
הגב שלי כאב מכל ההליכה אז ק עשתה לי מסאז.
שתינו יין, שההומו האמריקאי החמוד הביא. דיברנו הרבה. צחקנו. ק מיהרה למים ופשטה את שמלתה. היא נותרה בתחתונים וחזייה. תכלס, תחתונים וחזייה זה בדיוק כמו בגד ים, אז לא ראיתי משהו לא בסדר במעשיה. אחר כך היא חזרה לחוף. קברנו אותה בחול כשהיא שוכבת על בטנה. עשינו לה, על גבה, שדיים מחול וגם בולבול בחול וזנב של בת הים הקטנה. זה היה קורע.
מאוחר יותר, כשהאווירה השתחררה אף יותר, פשטתי את הג'ינס שלי ואת הגופייה ונכנסתי למים גם, לבושה בתחתונים, חזייה ומעל החזייה טופ עשוי מתחרה, שגרם לי להרגיש יותר בנוח, כי פחות חשפתי את עצמי מאשר להישאר בחזייה נטו. גם החבר'ה האחרים התפשטו. הגברים נכנסו בבוקסר. גוגי הוא היחיד שנשאר על החוף. במים השפרצנו זה על זה והטבענו זה את זה.
בערך ב-3.00 בלילה הגענו למסקנה שאנחנו רעבים, אז התלבשנו והלכנו לפאב על חוף הים. האיפור שלי ושל ק היה מרוח וכולנו היינו רטובים, אבל למקום לא היה אכפת. התיישבנו והזמנו לאכול.
לפני שהאוכל הגיע - הלכתי לשירותים וגיליתי שהתחתונים שלי מלאים בחול. בתגובה, פשוט פשטתי אותם וזרקתי לפח של השירותים ולבשתי שוב את הג'ינס ללא התחתונים. כשחזרתי לשולחן - סיפרתי לחבר'ה על מעשיי וצחקנו על זה שהאדם הבא שיכנס לשירותים - יחשוב שמישהי נאנסה שם, או בעצם עשתה דברים בהסכמה.
האוכל הגיע, טרפנו אותו, ישבנו שם עוד קצת ואז יצאנו. החבר של הבחור ההומו האמריקאי הלך לביתו שבת"א ואנחנו נפרדנו ממנו בחיבוקים. הלכנו לנסות לתפוס מונית שירות. השעה הייתה בסביבות 4:00 בבוקר אז לא האמנתי שעדיין יש, אבל הסתבר שכן. מוניות שירות הגיעו מפוצצות ולא הייתה לנו הזדמנות לעלות, אז בינתיים גוגי התייאש והלך לביתו ברגל.
בסוף הצלחנו לעלות על מונית שירות. עלינו עליה אני, הבחור האמריקאי ההומו, ק והבחור שפעם עבדנו באותו מקום עבודה. בדרך, הבחור ההומו האמריקאי התוודה בפניי שהוא דלוק בטירוף על חברו ההומו שהלך לביתו, אבל שלבחור המדובר יש בנזוג. הבחור האמריקאי ההומו הניח ראשו על כתפיי ואני ניחמתי אותו.
כשמונית השירות עצרה ברמת גן - ירדנו. ק הלכה לביתה יחד עם הבחור האמריקאי ההומו ואני הלכתי ברגל יחד עם הבחור שעבד איתי פעם. הייתה לנו בערך חצי שעה הליכה ובדרך דיברנו המון. מסתבר שאנחנו סוג של שכנים.
הגעתי הביתה ב5.30 בבוקר. התקלחתי, החלפתי בגדים וצנחתי למיטה.
ואחר כך חשבתי על כמה שבילויים כאלה חסרים לי. את מרבית זמני אני מבלה עם דורה, צוצו וג'ינג'ית (כל אחת בנפרד. מעולם לא בילינו ביחד). אני מאד אוהבת אותן, אבל היות שדורה וצוצו דתיות וג'ינג'ית היא חננה - מרבית בילויי מסתכמים בלשבת בבית קפה או בקישיריה ולדבר על נושאים ברומו של עולם. אין מצב שאוכל אי פעם לחוות איתן חוויה דומה למה שהיה לי באותו לילה.
ביום העצמאות עצמו דיברתי עם דורה, שמסתבר שקצת נעלבה שנטשתי אותה, אז ביקשתי סליחה והצעתי שנעשה מה שתרצה באותו יום. היא הציעה שתבוא אליי והסכמתי. ראינו ביחד טלוויזיה.
כשראינו פרק בסדרה "המשפט של איימי". בערך באמצע הפרק - היה קטע בו מישהו הטיח כיסא בקיר זכוכית והקיר נשבר. דורה כולה הצטמררה והתחילה לצרוח שוב ושוב: "אימא'לה!!! אימא'לה!!! אימא'לה!!!!" זה היה ממש מגוחך. מילא אם מישהו שם היה מכה מישהו אחר, או שהיה מדובר בסרט אימה. אבל מדובר בסדרה לכל המשפחה וכל מה שקרה שם זה כולה זריקת כיסא על קיר זכוכית.
לא הצלחתי להתאפק ואמרתי לדורה מה שאימא שלי תמיד הייתה אומרת לי, כשהייתי בת שבע. אני לא חושבת שהקוראים פה יודעים שכשהייתי בת שבע - הייתי בוכה מכל סרט אפשרי, אפילו מ"אבא גנוב." ולכן, בכל פעם כזו, כשהייתי בת שבע, אימא שלי נהגה לומר לי:"זה סרט. זה לא קורה באמת. השחקן יקבל על זה כסף. בכסף יקנה גלידה." אז אמרתי את זה לדורה בת ה-23 וחצי:"זה סרט. זה לא קורה באמת. השחקן יקבל כסף. בכסף יקנה גלידה" והיא בתגובה הרביצה לי.
ומאז אני תוהה - אם התגובה הזאת לסצנה בסרט נבעה מכך שהיא דתייה, או מילדותיות.
יותר מאוחר, כשראינו פרק באיזושהי סדרה אחרת, אז הראו שם למישהו את הטוסיק. לא היה מדובר בסרט כחול. לא היה מדובר על סצנת סקס. בסך הכול מישהו עומד עם הגב למצלמה לעשר שניות שבמהלכן ראו לו את הטוסיק בשלמותו. דורה הסתירה עם השיער את פניה והסטה את פניה הצידה.
הייתי מבינה אם היא הייתה איזו דוסה גדולה. אבל היא לא. היא לובשת חולצות עם שרוולים קצרים מאד ורוב הזמן הברכיים שלה חשופות כי החצאית שלה מגיעה מעל הברכיים. היא לומדת במכללה חילונית. היא לומדת תקשורת חזותית ובטח בתקשורת חזותית רואים לפעמים מסרים כאלה. חילונית כופרת שכמותי היא אחת החברות הכי טובות שלה. במסיבה שערכתי - היא רקדה כמו גדולה "גנגנסטייל" כשבוריס ידידי לימד את זה. אז התגובה שלה למכה בקיר ולטוסיק החשוף לא נראית לי נובעת מדת.
למחרת סיפרתי כל מה שכתוב בפוסט הזה לצוצו. קודם כל, שמחתי שצוצו קיבלה בהבנה מלאה את העניין שבילויים דוגמת מה שעשיתי בערב יום העצמאות חסרו לי, ולא נעלבה בכלל ואמרה שזה טבעי. דבר שני, היא אמרה שתגובותיה של דורה נשמעות לה נובעות גם מדת, אבל לא רק. כי בחורה דתייה ממוצעת לא תגיב כך למראה קיר הזכוכית השבור.
יחד עם זאת, צוצו הזכירה לי משהו שכבר ידעתי שהוא שדתיים חשופים פחות למין ולאלימות. היא סיפרה לי שלא מזמן מישהו הראה לה קליפ של אם.אן.אם בו גבר ואישה נוסעים ברכב וכל השיר זה קללות כי האישה מעצבנת את הגבר ובסוף השיר הוא רוצח אותה. היא סיפרה לי שהיא הזדעזעה ושהבחור החילוני שהראה לה את זה - צחק עליה.
בכך היא הזכירה לי שחקרתי בדיוק את הנושא הזה בתיכון. במגמת סוציו-פסיכו עשינו שאלון של שתי יחידות בפסיכולוגיה, שאלון של שתי יחידות בסוציולוגיה ויחידה של עבודה בה נדרשנו למצוא את הקשר בין שני משתנים. אני חקרתי את הקשר שבין רמת הדתיות לבין מוזיקת ראפ. הנחת המוצא שלי הייתה שדתיים, לעומת חילונים, בדרך כלל לא יאהבו מוסיקת ראפ, כי יש בה מסרים של מין ואלימות ואף הצלחתי לאשש את השערתי.
אבל אגב, אני אישית חושבת שדורה דתייה רק כי נולדה למשפחה כזו ולא כי היא באמת אדם כזה מאמין. אז יש מצב שהחינוך הדתי שקיבלה השפיע על התנהגותה, אבל אני חושבת שהסיבה העיקרית היא ילדותיות. לא שזה כזה מפריע לי. אני אוהבת את דורה. היא אחת החברות הכי טובות שלי.
רזיתי. ביום ראשון שלפני שבועיים שקלתי 89 וביום ראשון האחרון שקלתי 86, קרי הורדתי שלוש קילו בשבוע. אתמול כשנשקלתי אז שקלתי 87, אבל אולי זה נבע מזה שאני במחזור וגם כשהייתי בדיוק אחרי ארוחה. אני מקווה להתמיד ולרזות עוד.
ביום ראשון האחרון היה לי מועד ב בהידרו, למבחן שהמועד א שלו היה לפני שלושה חודשים. במועד א קיבלתי 59. חששתי מאד אחרי המועד ב ששוב נפלתי, הייתי מודאגת כל יום העצמאות.
ואז ביום רביעי, כשהיה לנו יום לימודים, פניתי מיד בתחילת היום לרכזת של התעודה ושאלתי אם כבר יש ציונים. והיא אמרה שכן ושעברתי. שקיבלתי 73 ושכל הכבוד לי. הרכזת של התעודה, כי שאולי קוראים קבועים זוכרים, תמיד נורא הפחידה אותי עם זה שעשתה לי פרצופים ועם זה שהביעה כמה פעמים חוסר אמון בי ובכך שאוסמך להיות הידרותרפיסטית. אבל הפעם היא שיבחה אותי. אמרה שהשתפרתי מאד בזמן האחרון, שהיא גאה בי ושלוש פעמים שכל הכבוד לי. כל כך רווח לי.
(אגב, ניגשנו למועד ב ארבע בנות. אני קיבלתי 73 וטיטי 72, אבל שתי הבנות הנוספות נכשלו בפעם השנייה ועכשיו הרכזת של התעודה תשאל במכללה אם יש אפשרות לעשות להם מועד ג. סביר להניח שלא ואז כנראה שיעיפו אותן).
א ואני לא בילינו ביחד בערב יום העצמאות, כי הוא היה צריך לשמור על הילדים שלו. כל יום שני בערב הוא שומר על הילדים שלו, כי פרודתו עובדת. בהתחלה קבענו שנבלה ביחד בערב יום העצמאות, אבל אז הסתבר שהיות שפרודתו חרדית - היא עובדת כרגיל ולכן יצטרך לשמור על ילדיו כרגיל. ביום שלישי הם הלכו לבצפר כרגיל, כי הבצפר שלהם חרדי.
ביום שלישי א היה אמור לבוא אליי, אבל הוא לא הרגיש טוב. היה לו חום וכאב גרון.
ביום רביעי הוא בא אליי והיה מזה כיף. הוא ישן אצלי ובחמישי בבוקר הלך לעבודה. ביום חמישי בערב שוב נפגשנו, הוא הזמין אותי לארוחה בבית קפה ואז שוב בא לישון אצלי. ביום שישי היינו אמורים ללכת לים, אבל החלטתי שלא מספיק חם, אז נלך בשישי הבא.
כשאימא שלי שמעה על יום שני בערב - היא הטילה ספק בדבריו של א ואמרה שאין מצב שפרודתו עובדת בערב חג. גם לגבי זה שביום שלישי א הרגיש לא טוב היא הטילה ספק, כי אמרה שכנראה לא היה כזה חולה אם ביום רביעי הוא כבר היה כשיר ללכת לעבודה ולהיפגש איתי.
אמרתי לה שזה בדיוק ההבדל בגישות שלנו. אני טוענת ש-א דובר אמת עד שיוכח אחרת. היא טוענת ש-א משקר עד שיוכח אחרת. היא אמרה שאני תמימה ומאמינה לכל דבר וזה הרתיח אותי, כי א הוא לא אדם מהרחוב אלא הבנזוג שלי כבר כמעט שמונה חודשים. קשר בלי אמון לא שווה כלום. אם יגיע יום בו אטיל ספק בכל מילה שיוצאת ל-א מהפה - אני אפרד ממנו באותו רגע.
פה בדיוק בא לידי ביטוי זה שאימא שלי חושבת שאני ילדה קטנה ומפגרת. כאילו שאם יש לי ליקוי - אז אני לא מבינה שום דבר בשום תחום.
וגם אם נלך עם קו המחשבה שלה - למה ש-א ישקר לי וימציא סיבות כדי לא להיפגש איתי? הרי כיף לו במחיצתי.
א הזמין אותי לסופשבוע באילת שיתקיים בסוף אוגוסט. בתור עובד בחברת אשראי - מגיע להם סופשבוע באילת כל סוף אוגוסט בחינם והם יכולים להביא עוד מישהו ב800 שקל. אמרתי לו שבסוף יולי אני מסיימת את כל החובות ללימודים, ב8.8 יש לי יומולדת ובספטמבר יש לנו שנה ביחד - אז סוף אוגוסט נמצא בדיוק באמצע של כל הדברים האלה ושאם יזמין אותי - זו תהיה מתנה עבור שלושת האירועים. גם שימח אותי שמעכשיו הוא מתכנן דברים שיקרו רק בעוד שלושה חודשים וחצי, כלומר מתכנן לנו עתיד.
אז זהו. ראיתי בתגובות לפוסט הקודם שכמה קוראים דואגים לי, כי לא עדכנתי שבועיים וחצי. אז הנה אני פה. אל חשש. אתם מקסימים.
שלכם,
נונה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
