פילוסופיה בשקל

כשאתה קרוב, אני רק רוצה להתרחק.

כשאתה מתרחק, אני רק רוצה שתשאר.

כשאתה מחמיא, אני לוקחת כמובן מאליו.

כשאתה עוקצני, אני לוקחת ללב.

כשאתה מסתכל עליי במבט מהופנט, אני בוחרת להתעלם.

כשאתה מפנה את המבט, אני בוחרת לצוד אותו בחזרה.

כשאתה נוגע בי, זה לעיתים לא נעים.

כשאתה נמנע לגעת בי, זה פשוט חסר.

כשאתה מתקשר, אני כבר לא מתרגשת.

כשאתה לא מחייג, אני כבר כמעט לא שפויה.

כשאתה נמשך אליי, אני רוצה שתמשך פחות.

וכשאתה כבר לא, אני רק רוצה שכן.

כשאתה עונה לי, אני חושבת שאתה חוצפן.

כשאתה לא עונה לי, אני חושבת שאתה נמושה.

כשאתה נחמד, אתה סתם כלומניק.

וכשאתה מגעיל, אתה הרבה יותר מגניב.

בנות, בנות, בנות. איפה הוא עמק השווה? מה אם מערכת האיזונים והבלמים? למה אין איזה מקום טוב באמצע??