פילוסופיה בשקל

יצאתי עם לא מעט בחורים בחיי, חלק רצו אותי מאוד, חלק רצו אותי פחות וחלק לא רצו אותי בכלל..

ומה למדתי מכל זה?

שיש לשחק את המשחק! המשחק הוא מאוד פשוט, נראה לי זה המשחק העתיד ביותר בעולם.

אז מה הם חוקי המשחק?

נראה לי שעדיף לשאול מהו חוק המשחק? יש רק חוק אחד קטן וזה מה שהופך את המשחק לכל כך פשוט.. בדיוק כמו במלחמה הכל מותר, השאלה היא מי מפסיד. המפסיד הוא זה שיראה רגש ראשון, זה שיראה שאכפת לו קצת יותר מדי בשלב שהוא מוקדם.

אבל איפה הגבול אני שואלת? עד מתי צריך לשמור את האסים? האם יש להם תאריך תפוגה או שמא הם חזקים לנצח? מתי את בתור בחורה חוצה את הגבול מקשה להשגה ללוזרית? מתי את הופכת ממשתפת פעולה ליוזמת? מתי את משחקת יותר מדי? מתי את משחקת פחות מדי? כל זה חמודה תלוי ביריב שלך.. תלוי איך הוא אוהב את המשחק.. האם הוא אוהב אותו ארוך ומייגע או שמא קצר וקולע. ואיך את אמורה לדעת? את פשוט לא יכולה לדעת.. בדיוק כמו במלחמה את צריכה לייחל שיצאו לך קלפים טובים, שתגידי את המילים הנכונות בזמן הנכון.. חוץ מזה אין לך הרבה מה לעשות, בסופו של דבר לא משנה מי ומה את מאיפה את באה ואיך קוראים להורים שלך יש דברים שפשוט לא תלויים בך אלא בקלפים שהגורל בחר לזמן לך..

עד פה חוקי המחשק הידועים לכולם..

מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת לשבור מוסכמות וכאחת כזאת ברור שאני חייבת שיהיה לי חוקי משחק משלי.. אז קבלו אותם:

לא מאמינה במשחקים, כשאני מעוניינת, אני מעוניינת וכמה שאני ארצה להראות שאני לא ככה אני יותר אראה שכן.. שתקום הבחורה שתוכל לבוא ולהגיד לי שיש מישהו שהיא מעוניינת בו והיא מצליחה לשחק את המשחק כאילו שהיא לא בעניין. לא הייתה ולא נבראה עדיין הבחורה הזאת. כי זה פשוט לא אפשרי..

אני אומרת אם את רוצה תראי שאת רוצה, תיזמי, תתקשרי, תפסיקי לפעול לפי הראש. כל החיים הרציונל פוגש אותנו ולא נותן לנו מנוח.. כל החיים עוד לפניי לעבוד כרואת חשבון מ-8 עד 6 ולהתשמש באותו שכל. אני אומרת תשאירי את השכל למקומות שבאמת צריך אותו... השכל הזה כל כך משעמם וכל כך בנאלי ויאללה כל החיים לפנינו..

מה שווים רגשי האושר אם לא חווינו רגעים של עצב לפני? מה שווה ההצלחה אם לא חווינו כישלון גדול? איך נעריך את הדברים הטובים שנקרים בדרכינו אם לא נתקע בכמה אבנים סוררות בדרך.

המוטו שלי הוא שחיים פעם אחת ושצריך לחיות את הרגע.. אז יאללה קדימה.

כפי שאחד ממרציי אוהב לומר סיכון הוא מילה נרדפת להזדמנות.