פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטימקום בו ההשראה מקבלת מקום להישפך, הביקורת פורצת החוצה, החיים עוברים ברנדומליות מתסכלת ודפים שלא היו פעם עץ נערמים בתוך מחברת גדולה של כתיבה.
|
כינוי:
בת: 33 MSN:
תמונהפרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
ונאמר סבבה. (יש תמונות מאן)
Good Morning DUDES. אתמול חיממנו (לונהטיק) את בית הבובות. היה אעש אחי. 3> תודה לפז המושלם שבא לבקר וצילם והיה מותק. והחלמה מהירה להילה שנפלה ועיקמה את הרגל. ומזל טוב לאלעד ואלינה שחזרו לאחר פרידה מטורפת. 3> גם המחסן הופיעו וצילמתי אותם. 3> אף אחד לא מכיר את שמעון בוסקילה. בית הבובות שולטים. 3> סיגריות זה ממכר. 3> שרנו את rain והיה מעולה. כשתהיה לנו הופעה משלנו, יהיה יותר מעולה. 3> "נקודות חן" צכות להפסיק לשיר ומיד. "פלורוסנט" שרו את באבי וזה היה מצחיק אחושילינג ומבדר ברמות. כפרע על ג'וליאן חסר הקצב. ^^ 3> קנינו נודלס מ"שנגחאי" והיה טעים אעש. 3> אני כותבת כרגע פוסט במבנה פאקעצה פיקטיבית בהחלט. זה כיף ברמות שלא תוארו בעולם הזה מעולם. קבלו תמונות אחי     יואו מאן ונאמר אמן. ביי אחי.
| |
מכירת חיסול של אושר.
.Let's DANCE
אז זה כמעט גמור. השלב הראשון מאחורייך, בתקווה שהפעם באמת. עכשיו את צריכה "לעבוד על עצמך", ספיר. למה הם באמת מתכוונים כשהם אומרים את "זה"? יכול להיות שלעולם לא אדע באמת. חוסר ההחלטיות שלי בהחלט מבצבץ פה וקורא החוצה, גם חוסר הביטחון. גם העובדה שעדיין לא, והעובדה שאת ההוא כן. ואולי כל זה בכלל לא משנה.
היו לי ספקות, אני לא אשקר. חשבתי לעצמי "מה לעזאזל את עושה?!" מה את חושבת שאת? "מדונה"? טוב, זה התברר להיות אידיוטי לחלוטין. מסתבר שאני די בסדר, גם הוא חושב ככה. וגם השני.
אבל משהו בי לא יכול להישאר שקט. משהו כזה שמתקתק וכאילו מזכיר לי שלא סיימתי עוד ללמוד; שאולי אני מדלגת פה שלב אחד מעל לדרג האמיתי שלי. "מרחיקה לכת" נקרא לזה?
הו טוב, גם זה יעבור. בינתיים יש לי את שני המקוננים האלה שימלאו את ראשי בספקולציות מטורפות והשערות לא מהעולם הזה, שניים שלא נחים לרגע וכל הזמן כמו בודקים את לחץ הדם שלי. טוב כרגע הוא עלה. מחר אולי יירד.נשארה לי בקשה אחת, ואולי זה גם יותר מידי, בעיקר בגלל שהיא צודקת, וגם הוא, אני ממש לא מתנהגת כמו קופסת תרומות. אני יותר כמו הצ'ק ששוכב בפנים ונח לו. אני חייבת להתנצל ולומר שזהו טבעי ואולי בעתיד עקבותיו יטשטשו. הבקשה שלי היא רק ש"זה" יצליח, זה לא יותר מידי, ואולי כן, כי לא באמת מגיע לי.
| |
סימן שאלה אני פשוט לא יודעת איך לומר את זה. אני אפילו לא יודעת אם אני אמורה ואם זה נכון, ואם אני צריכה להמשיך בזה, להמשיך ולהגיד כן, או לדחות את ההצעה על הסף. מה אני אמורה לעשות, להישאר, ללכת, להפוך לבלתי נראית? אני לא יודעת כלום, אין לי שום רעיון לכיוון, אין לי שום רעיון איך אני הופכת את השיר הזה לשלי, איך אני מוציאה ממנו אותם ומכניסה את עצמי פנימה. איך לעזאזל אני עושה את כל זה, אלוהים. ואיך אני אומרת שאני לא אוהבת את זה שוב? איך אני אומרת שאולי אני רוצה שיר אחר? איך אני אומרת להם לא, איך אני אומרת לא לבעלי מקצוע מנוסים בתעשייה הזאת? איך אני כמו חותרת תחתם? איך אני עושה את זה? איך אני מבינה את הכיוון שלי? איך אני מוצאת את עצמי בתוך כל הכאוס הזה? איך אני אוהבת את עצמי שוב?
אין לי למי לפנות. כרגע באמת, אין לי אף אחד שיבין. אף אחד שיקשיב. שניהם כל כך מאוסים, כל כך לחוצים. אני מפחדת, אני באמת מפחדת. אני רוצה ללמוד ולהיפתח, אני רוצה להיות ייחודית. אני רוצה את עצמי בתוך השיר.
מי אני בעצם? מי את בכלל?

הא אלוהים, אין כזה דבר ילדות מאושרת. בעצם, אין כזה דבר ילדות. מי המציא את השטויות האלה? מי נתן דרור להבלים האלה? מי לעזאזל כלא אותי בתוך תיבת הפנדורה הזאת? מי דחף אותי למעגל המכשפות הזה?
תוציאו אותי מכאן.
| |
לדף הבא
דפים:
|