| 7/2008
.And here we go again
wish me luck
| |
Blood Diamond
לפעמים יש דברים, סרטים, סדרות, ספרים, כאלה שאחרי שחווית אותם, אתה מצהיר שחייך השתנו, שאתה בואו נאמר, כבר לא כמו קודם, לא אותו האדם.
אני חייבת להודות שזה בולשיט.
ולא בולשיט מהמקום של חוסר האמונה שלי ביכולת של אנשים להשתנות, אלא מהמקום של חוסר המעש.
אתמול בלילה חלמתי חלום, חלמתי שאני במלחמה, חלמתי שטיל פוגע במכונית של המשפחה שלי, חלמתי על המבט חסר האונים של אבא שלי כשהוא מבין שאנחנו הולכים למות, ואז למרבה הפלא, אנחנו יוצאים מן המכונית כמעט ללא פגע והחלום נגמר.
אני זוכרת שהתעוררתי מזיעה והלב של הלם חזק, וחשבתי, לעזאזל, למה לא מתנו?, למה החלום שלי נגמר טוב?, למה הסיוט שלי לא היה סיוט עד הסוף?
ואני אגיד לכם בדיוק למה, לא חלמתי את זה כי אני רואה סיפורים עצובים על טילים שהורגים אנשים, או כי שמעתי על משפחות שלמות שנהרסו ברגע, חלמתי את זה כי כל הסובבים אותי, כל העולם הזה בנוי על חמדנות, על תאוות בצע, על קנאה ועל מוות.
ולא, אל תהפכו לי מדוכאים פתאום, ותשאלו על מה כל המרמור.
זה לא מרמור, זאת אמת.
אמנם אמת שכולנו נשכח ממנה ברגע שאני אסיים את מה שכתבתי כאן, אבל בכל זאת, זה קיים.
אנשים מתים סתם, מנהיגים רק מנסים להתעשר ובדרך לא אכפת להם על כמה גוויות הם דורכים, מלחמה הפכה להיות שגרה.
התהפכו היוצרות, הכסף הוא מעל החיים.
חשבתי על זה, ואין לי מה לומר על זה יותר, מכיוון שהמשפט הזה אומר הכל, החיים שלנו אומרים הכל, המציאות היא ההוכחה.
אני רק עוד בחורה אחת שחושבת את הדברים האלה, רק עוד בחורה אחת.
ואני מניחה שזה לעולם לא ישתנה, אני מניחה שה"ביג ברודר" תמיד מעלינו, שולטים בנו כמו בבובות ומכניסים עוד קצת כסף לכיס הפרטי שלהם.
ואין לי שום חלום או תקווה לזמנים אחרים יפים יותר, כי אני מציאותית.
כי אני רואה שכל שלום נרצח, שכל חייל נחטף, שהתמימות איננה עוד.
אחרי שאני כותבת את כל זה, אני מרגישה פתטית.
ואז אני חושבת למה?
אולי כי אני באמת כזאת? אולי המצב באמת פתטי?
אולי,
ואולי לא.
| |
היסטוריה.
אז אני מקנאה, פחחחח.
ככ עלוב שאני אשכרה מקנאה.
אני הפסקתי את זה, אני הלכתי.
אני טקרתי את הדלת בפרצוף.
ארגגגגגגגג.
אני רוצה להיות שם גם, אבל בעצם לא יכולה.
זה כאילו האופציה היחידה שלי, אבל אני נמנעת מזה.
נמאס לי כבר, נמאס לי.
אני רוצה ללכת מכאן.
עכשיו.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
