| 6/2008
יש רגעים כאלה בחיים שאתה מחליט.
ואני חייבת לציין, אלו הם הרגעים הכי לא צפויים ואפשר לומר אידיוטיים שקיימים;
(צפייה במתמודדים של כוכב נולד O_o)
אבל בהם אתה מגיע להחלטה.
החלטה דבילית גם כן בבסיסה,
אבל בשבילך,
בעצם בשבילי,
זאת החלטה,
והיא חשובה,
כרגע.
החלטתי כמה דברים
החלטתי שאני אוהבת לשיר, שאני אוהבת במה, שאני כל כך אוהבת להופיע.
שאני אוהבת לפתוח את הפה ולהוציא קולות מהבטן, ומהגרון ומהסרעפת ומהבהונות ברגליים.
ושאני אוהבת לעמוד על הבמה לא משנה אם היא בגודל של מטר על מטר והקהל הוא מברשת השיניים שלי והשמפו או אנשים אמיתיים, אני אוהבת לעמוד ולשיר, לשיר בשבילי, לשיר כי זה עושה לי טוב, לשיר כי זאת הדרך שלי, לשיר את החיים שלי, לעזעזל פשוט לשיר!
החלטתי שאני נכנסת לשמירה הכי גדולה בחיים שלי ושאני עושה את כל מה שאני אוכל בשביל לחלוק עם כולם את האהבה שלי ושאני אוכל להנות ממנה עוד יותר.
החלטתי להתמסר לתהליך.
והתהליך הזה יהיה פאקינג קשה.
אבל אתם יודעים מה,
כוסאימא של כל הקנאים, הפסימים ואלה שחותרים תחתיי, כולל אני עצמי,
אני אצליח.
אוח לפעמים, אני פשוט חולה לי על התחת,
ולפעמים, אני מרגישה כמו אחד.
נרקיסיזם לנצח.
(או לפחות כרגע)
XOXO
אה ואח שלי סיים כיתה ו'.
אמג :O
תמונות זה הדבר.
הממ.
אני צכה כבר את החופש.
נמאס לי ללמוד.
ויש מגן ובגרות בלשון ולא למדתי ממצע שנה.
ואני אכשל.
בוהו.
אני אוהבת את כולכם.
תעשו אותי, תודה.
שאלום אנשים יפים.
!@#Q&%^I
| |
grabsssssss.
Gotta huge problem.
Im pushing ppl away from me.
damn,,
hit me plz
| |
משקפיים ורודות.
בזמן האחרון אני תוקעת.
יאכסי.
ואחת ולתמיד, אני חייבת להבהיר משו,
כבר כמה חודשים שמתחילות איתי בנות.
הן אומרות שהן קראו בבלוג שלי וקיבלו את ההרגשה.
טוב, זה באמת נחמד,
אבל, לא.
אז תודה, שלום, ואם תוכלו לא להגיע אליי לחלום.
אנשים אחרים תוספים אותו.
ובמקרה אין להם ואגינה שם למטה.
ושלא תתפסו אותי פה בהצהרות נגד.
מי שמכיר אותי יודע מה נקודת המבט שלי בנושא ואיך זה קשור לחיים שלי.
(שתי דודות לסביות, וחברים אהובים ומדהימים שנוטים אל הצד השני).
אבל, לא בבית סיפרנו, או יותר נכון, פשוט לא אני.
זה נחמד ומחמיא, אבל זה מתחיל להפחיד ולהציק.
הוממ. מה עוד?
עברתי כבר 3 בגרויות השנה.
שתיים במחשבים ואחת במתמטיקה.
באמת חוויה מרנינה, נהנתי מכל רגע שנפרש לו על שבועות לפני הבחינה,
ולוקח לי את כל האוויר ואת שעות השינה המעטות שנותרו.
נשאר עוד הסטוריה, מגן בלשון והבגרות המדוברת בלשון.
איפיון מצב: בהסטוריה אולי נעבור 80.
בלשון מעצם העובדה שלא נכנסתי לשיעור מערך מסוף אפריל מגיעה המסקנה שאכשל כישלון נחרץ.
(אלא אם כן מישהו יחליט לעשות לי קורס מזורז מטורף שבוע לפני שהכל מתרחש?).
אמג אתם לא מאמינים.
הבסיסט שלי קנה באס.
הוא פאקינג קנה באס.
באס של פנדר.
כולנו מודים לאבא של גלעד שהסכים להוציא 2700 שקל ולא 1200.
אנחנו אוהבים אותך אבא של גלעד, אנחנו אוהבים.
ובהזדמנות זו נספר שכבר יש לנו איזה חמישה שירים חדשים ושאנחנו מזה טובים.
וגם צנועים.
וגם חפרנים.
ז"א אני.
יש לי כל מיני התחבטויות.
ואוף.
אנלא יכולה לחלוק אותם עם אף אחד.
כי לאף אחד אסור לדעת.
ידעו רק אם זה יצליח.
וזה יקרה בעוד שנה.
אם בכלל.
ארג 
טוב הנה תמונה שלי לשיפור מצב הרוח וסיום אופטימי לפוסט המאוד הזוי שכתבתי כאן.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
