פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

אוי אלוהים,

אני נוסעת לפולין.

עוד שלושה ימים.

הראש שלי באזור הדמדומים כרגע.

אחזור עוד שבועיים.

אם בכלל, אהיה כמו פעם.

הנה אני היום.

מה יהיה כשאשוב?

טוב, אז די נמאס לי.

ובעיקרון אני באמת לא יודעת ממה.

בעיקרון יש לי בראש תמונה.

והיא לא חדה וברורה אבל בעיקרון יש בה מטרות ורצונות.

הקטע הכי מוזר הוא, שאני לא רוצה.

וזה שמוזר יותר הוא שאני לא יודעת מה אני לא רוצה.

בקיצור, מכאן נובע כמו שאומרים.

אני בבלבלה אמיתית.

ואני מניחה שגם אתם,

כי אחרי שהעפתי מבט במה שכתבתי עכשיו,

קיבלתי סחרחורת קלה.

תסלחו לי.

חדשות חמות NOT

מחר סופרלנד!

היום היה פגישה של הבנות מהסדנא ברימון בת"א, כפרעות על הבנות האלה אני חולה להן על התחת!

דיסק מתנה!

עגילים!

משקפי שמש!

תיק!

חולצות!

מכנס!

שרשראות!

סיכות!

ממש יופי.

פיקטיביות מתפרצת.

אשכרה כמו בלוג של ילדה בת 12.

חח טוב, לפעמים בא לי על איזה רגרסיה קלה.

בעיקר בקטע של הלימודים.

יותר חוסר רצון מזה ללמוד לשני מבחנים מטורפים (שאחד כבר פיספסתי ועכשיו זה ההזדמנות האחרונה) לא היה לי מעולם.

עשו לי טובה ותחזירו אותי לגיל 11!

כיתה ה'!

החיים שלי נראלי היו אז ממש יפים.

ברור שלא.

אבל בכל זאת, באלי שכזה.

כלכך פיקטיבי שאני נגעלת.

או שלא.

יאלה יאלה יאלה חפרתי פה בורות שתכף יהפכו לביצורים בשביל מלחמת עולם שלישית.

WTF?

טוב, נסגור עניין.

ביי.

המשקפיים שלי יפות אעש. וגם הפיקטיביות של נעם דבקה בי.

חולה על ת"א.

אללה גיחה לחמש שנים הקרובות?

חח

I Wish