פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטימקום בו ההשראה מקבלת מקום להישפך, הביקורת פורצת החוצה, החיים עוברים ברנדומליות מתסכלת ודפים שלא היו פעם עץ נערמים בתוך מחברת גדולה של כתיבה.
|
| 6/2008
יש רגעים כאלה בחיים שאתה מחליט.
ואני חייבת לציין, אלו הם הרגעים הכי לא צפויים ואפשר לומר אידיוטיים שקיימים;
(צפייה במתמודדים של כוכב נולד O_o)
אבל בהם אתה מגיע להחלטה.
החלטה דבילית גם כן בבסיסה,
אבל בשבילך,
בעצם בשבילי,
זאת החלטה,
והיא חשובה,
כרגע.
החלטתי כמה דברים
החלטתי שאני אוהבת לשיר, שאני אוהבת במה, שאני כל כך אוהבת להופיע.
שאני אוהבת לפתוח את הפה ולהוציא קולות מהבטן, ומהגרון ומהסרעפת ומהבהונות ברגליים.
ושאני אוהבת לעמוד על הבמה לא משנה אם היא בגודל של מטר על מטר והקהל הוא מברשת השיניים שלי והשמפו או אנשים אמיתיים, אני אוהבת לעמוד ולשיר, לשיר בשבילי, לשיר כי זה עושה לי טוב, לשיר כי זאת הדרך שלי, לשיר את החיים שלי, לעזעזל פשוט לשיר!
החלטתי שאני נכנסת לשמירה הכי גדולה בחיים שלי ושאני עושה את כל מה שאני אוכל בשביל לחלוק עם כולם את האהבה שלי ושאני אוכל להנות ממנה עוד יותר.
החלטתי להתמסר לתהליך.
והתהליך הזה יהיה פאקינג קשה.
אבל אתם יודעים מה,
כוסאימא של כל הקנאים, הפסימים ואלה שחותרים תחתיי, כולל אני עצמי,
אני אצליח.
אוח לפעמים, אני פשוט חולה לי על התחת,
ולפעמים, אני מרגישה כמו אחד.
נרקיסיזם לנצח.
(או לפחות כרגע)
XOXO
אה ואח שלי סיים כיתה ו'.
אמג :O
תמונות זה הדבר.
הממ.
אני צכה כבר את החופש.
נמאס לי ללמוד.
ויש מגן ובגרות בלשון ולא למדתי ממצע שנה.
ואני אכשל.
בוהו.
אני אוהבת את כולכם.
תעשו אותי, תודה.
שאלום אנשים יפים.
!@#Q&%^I
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
